ה׳כבר לא׳ וה׳עדיין׳
שוכנים בשלום, זה בצד זה
בנשימת האביב של הבוקר.
ורק התודעה 
מפצלת ומסכסכת, 
בין החי למת.
חורצת גבולות וגורלות
בשדות ההרף
ובמרחבי ההשתנות.