
"מיתרי ליבי כולם"<BR> * במסלול – הורד והלוטוס *
מסע אינטלקטואלי וחוויתי בעקבות האנליטיקאי ק.ג. יונג אל חכמת המזרח. באמצעות קריאה מתוך יומניו וכתביו נתחקה אחר האופן שבו פגש יונג את אוצרות הרוח הבודהיסטים, הדאואיסטיים, ונתהה האמנם לא יוכל איש המערב להבין את חכמת המזרח?בשדה תמורות
מסע לימודי וחוויתי אל נתיביו המגוונים של האימון הרוחני, בהשראת תורות הריפוי של אסיה העתיקה –הבודהיזם והחכמה השבטית. הקורס משלב לימוד עיוני עם תרגול מגוון של טכניקות מדיטטיביות, חלימה, כתיבה יצירתית וריטואל.הסנגהה למטפלים – לשבת יחד מתחת לעץ
קבוצת ישיבה, שיח ושיתוף. מרחב אינטימי לתרגול, לימוד וגם לתמיכה בשאלות אישיות ומקצועיות מבעד לפרספקטיבה של תורת הנפש הבודהיסטית. מיועד למטפלים בעלי רקע בתרגול מדיטציה והכרות מוקדמת עם הדהרמה."ליבי במזרח ואנוכי בסוף מערב"
מסע אינטלקטואלי וחוויתי בעקבות האנליטיקאי ק.ג. יונג אל חכמת המזרח. באמצעות קריאה מתוך יומניו וכתביו נתחקה אחר האופן שבו פגש יונג את אוצרות הרוח הבודהיסטים, הדאואיסטיים, ונתהה האמנם לא יוכל איש המערב להבין את חכמת המזרח?פייסבוק 10.12.2016
״אינך יודע מה יבוא קודם יום המחרת או יום מותך״, אומר הפתגם הטיבטי ביושר לבב ובחמלה גם יחד. והשבוע שוב תזכורת לכך שאנחנו שבריריים, שבריריים כל כך. מי ייתן ונדע נחתפייסבוק 9.12.2016
התבוננתי בזורבה, שסובב את צווארו כעוף-טרף ושתה בדממה. התבוננתי בו והרהרתי בלבי, עד מה מופלאה ומביכה היא תעלומת חיינו. בני-אדם נפגשים, ושוב הם נפרדים, כעלים הנידפים ברוח. עיניך מתאמצות לשווא לשמור על מראה הפנים, הגוף והתנועות של האיש אשר אהבת. תחלופנה שנים מעטות ושוב לא תוכל להיזכר אם היו כחולות או שחורות. ניקוס קאזאנצאקיס, מתוך […]פייסבוק 8.12.2016
לבי כואב מאוד הבוקר. מתקשה לעכל את לכתו הפתאומי של מורי היקר והאהוב, יואב בן דב. פגשתי ביואב לפני עשרים שנה כתלמידת מ.א. בראשית דרכה, והוא נגע עמוק בלבי, איש אשכולות של המון שפות ומבט רחב ומיוחד על החיים. יואב היה הראשון שפקח את עיניי לראות את הגשר העדין שבין מזרח ומערב, בין מדע לבין […]פייסבוק 7.12.2016
ולדג, הכי חשוב שלא ירחק מן הים. כך אמרת, והלכת בלא שוב.פייסבוק 6.12.2016
האם עלי ללכת ולשחר פניך, או להמתין עד שתבוא? עודני מהססת והשינה נפלה עלי – ודלתי לא נעולה. שיר אהבה יפני.פייסבוק 30.11.2016
״והמורה אומרת: עוד מעט כבר סתיו…״ שיעור גיאוגרפיה, תל אביב, 1948 צילם זולטן קלוגרפייסבוק 30.11.2016
"עם הצפרדע השוכנת בבאר המים לא ניתן לדבר על הים הגדול. עם הרמשים שכל חייהם קיץ אחד, לא ניתן לדבר אודות השלג והקרח. עם בעלי המקצוע לסוגיהם לא ניתן לדבר אודות הדרך. רק כאשר תצא מתחומי חופך ותראה את הים הגדול, רק אז תכיר את מגבלות סוגך ואפשר יהיה להתחיל לדבר אתך על הדרך…" ג'ואנג […]פייסבוק 27.11.2016
בקש שלום ורודפהו…? איך אפשר להילחם למען השלום בלא לזרוע זרעים של מלחמה? והלא תוקפנות מולידה תוקפנות וסלידה – סלידה, ואיבה מולידה איבה. ושטנה – שטנה. ופחד מוליד לב נוקשה ולב נוקשה – מוליד עוד פחד. וכיווץ אימתני מזין אימתנות מכווצת ולב נעול-שערים מצר את העין ועין צרה שבה וחותמת את בריחי הלב. ולב צר […]פייסבוק 25.11.2016
השעות תחלופנה, הלהבות תשככנה, בתים יקומו מאפרם, אורנים יצמחו מעפרם, אבל אם לא תדעך אש השנאה שבלב, תהפוכנה מילות הסתה נבערות לחומרי הצתה בוערים שעלולים להמשיך להשתלח ולשרוף את כולנו. זה הזמן להנמיך את הלהבות. לרכך את הלב. אין לנו ארץ אחרת.פייסבוק 24.11.2016
זאת שמחממת – מכלה. זו שמזינה – מפייחת. זו שמציתה חיים – נוטלת אותם. והיא לא רעה ולא טובה. לנוע על קו האש משמע לדעת את המידתיות – מתי "עוד", מתי "די". לנוע על קו האש משמע לדעת את דרך האמצע בין תשוקה בוערת ובין חום מחיה. לנוע על קו האש משמע לשמור על הגבולות, […]פייסבוק 20.11.2016
לא מעט שנים אני מתבוננת בפלא הזה ושמו 'טבע האדם'; בחידת הרוח או הנפש, בשדה החמקמק אותו אנחנו מכנים בלית מילה אחרת -"אני". יכולה לחוש את טוב הלב הבסיסי, את גלעיני האהבה הפשוטה הנתונים בעומקו של המיכל האנושי. בכולנו פועם אותו הד חומל. אלא ששוב ושוב אני נעצבת לגלות שדווקא גלי הפחד – מן האחר, […]פייסבוק 19.11.2016
"היו זמנים בהם לא יכולתי להרשות לעצמי לוותר על זהרו של הרגע העכשווי לטובת פעילות כלשהי, בין אם של היד או של המוח. אני אוהב לקבוע שוליים רחבים לחיי. לפעמים, בבוקר קייצי, לאחר שרחצתי כהרגלי, הייתי יושב בפתח שטוף השמש, משעת זריחה ועד הצהריים, שקוע בהרהורים בינות לעצים, בבדידות ובשקט ללא הפרעה, שעה שהציפורים זמרו […]פייסבוק 18.11.2016
"שאקימוני יצא לדרך החיפוש מתוך אי-נחת למראה הסבל שבעולם, אבל מצא את הסבל כנקודת מוצא לריפוי. הוא לא חשב על דרך עוקפת סבל, אלא על דרך חוצה סבל. הוא יצא לדרך החיפוש מתוך ויתור על הממלכה, וגילה את הויתור כנקודת מוצא לריפוי. הוא יצא למסע החיפוש מתוך חמלה לכל היצורים שראה אותם בסבלם, וגילה גם […]פייסבוק 11.10.2016
הייה שלום… נתגעגעפייסבוק 10.11.2016
זֶה הַחֲלוֹם שֶאָנוּ נוֹצְרִים בְּלִבֵּנוּ בְּלִי לוֹמַר מִלָּה: שֶׁמַּשֶּׁהוּ מוּפְלָא יִקְרֶה פִּתְאוֹם, שֶּׁזֶה מוּכְרָח לִקְרוֹת, שֶׁהַזְּמַן יִפָּתַח לְפָנֵינוּ, שֶׁהַלֵּב יִפָּתַח לְפָנֵינוּ, שֶׁהַשְּׁעָרִים יִפָּתְחוּ לְפָנֵינוּ, שֶׁהַסֶּלַע יִפָּתַח לְפָנֵינוּ, שֶׁמַּעְיָן נִסְתָּר יִפְרֹץ לְעֻמָּתֵנוּ, שֶׁהַחֲלוֹם עַצְמוֹ יִפָּתַח לְפָנֵינוּ וְשֶׁבֹּקֶר אֶחָד נְשַׁיֵּט בְּלִי מֵשִׂים לְתוֹךְ מִפְרָץ קָטָן שֶׁלֹּא יָדַעְנוּ שֶׁהָיָה שָׁם כָּל הַזְמַן. אולב האוגה. תרגמה סבינה מסרפייסבוק 10.11.2016
להביט באומץ ובכנות אל פני המציאות, בלא להתקפל. בלא להתנפל. כאן, מצוי השיעור הבא של כולנו; כנף שמאל וכנף ימין – שתיהן שייכות לציפור אחת.פייסבוק 2.11.2016
איזו עדינות יש בגופנו שעה שהוא נוטש אותנו לאט, חושש להכאיבנו במהלומת-פתע. לאט בערגה כיפהפיה נרדמת-למחצה הוא טווה לנו קמטים קטנים של אור ושל חכמה – לא בקיעים של רעידת אדמה -רשת אוורירית של חריצי-אימה. כמה טוב-לב מצד גופנו שאינו משנה את פנינו באחת שאינו שובר את עצמותינו במכה. לא, בזהירות כסהר חיוור השופך זהרו […]פייסבוק 29.10.2016
לא העננים הם אלה שמשנים את הזמן, אלא אדוני הארץ המייחלים להתגשם. איך אפשר להשיב זמן לאחור? אפילו נחלים זורמים לים, והוא – לא ימלא, לא יסוג. ואם אפשר להשיב זמן לאחור, אולי נוסיף מדי יום שעה אחת של חסד, רק אחת, שעה של פשטות להתגשם. להיות. לאהוב. * לכבוד שעון החורף. בחלוף הזמן.פייסבוק 26.10.2016
לעת ערב זכיתי לביקורה של Hagit Elmakiyes, חברה חדשה עתיקה. מפגש של טבע ומילים בגינת הנענע של בית האימון. בסיומו, נפרדתי בשמחה מן העותק האחרון של "כאור בשולי הענן", וכשהיא מציצה בו פנימה, אמרה כך בפשטות, "זה ספר של סתיו". חייכתי בלב. הו, כמה שאת צודקת. כמו לעץ, כך ללב ארבע עונות. נדמה שלא קשה […]פייסבוק 25.10.2016
אישה. מבט. זןפייסבוק 25.10.2016
בדרך הטבע, אני אזדקן – אין מנוס מן הזקנה. בדרך הטבע, אני אחלה – אין מנוס מן המחלה. בדרך הטבע, אני אמות – אין מנוס מן המוות. בדרך הטבע, כל היקר לי והאהוב עלי ישתנה – אין מנוס מן הפרידה. מעשי הם רכושי היחיד, הם הקרקע מתחת לרגלי – אין מנוס מתוצאות מעשי. חמש התזכורת […]פייסבוק 24.10.2016
״גם את יודעת: אהבה היא שני געגועים שנלפתים בלב אחד…״ תודה לכן, איריס ומיה, אחיות לאהבה, ללבבות הנלפתים בגעגוע מתוך החוטם-שם http://www.hotem.org/%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA/%D7%A9%D7%81%D6%B8%D7%9D/ אַתְּ יְשֵׁנָה עַכְשָׁו בַּצַּד הַקַּר שֶׁל הָעוֹלָם, סָמוּךְ אֶל הָאֵינְסוֹף. לְאַט לְאַט יִתְפּוֹגְגוּ פִּלְאֵי הַשֶּׁמֶשׁ, לֹבֶן יֵעָרֵם עַל סַף בֵּיתֵךְ, גִּזְעִי הָעֵץ יָנִיבוּ פִּטְרִיּוֹת עִנְבָּר, הָעֲנָפִים יַצְמִיחוּ עַלְעָלִים צְלוּלִים כִּבְדֹלַח צְחוֹקָן של יַלְדוֹתַיִךְ […]פייסבוק 21.10.2016
ג'ק קורנפילד אמר פעם, שיש בעולם שני מקורות של עוצמה. האחד מונח בידי אלה שאינם פוחדים להרוג. השני – בידי אלה שאינם פוחדים לאהוב.. וברוח הימים האלה של תקווה נשית מתחדשת לשלום, האם לא באה העת לחדול מן הפחד לאהוב..? עוד לא אבדה תקוותינו. שבת של שלום, נעמהפייסבוק 15.10.2016
״החכמה אומרת: אני כלום. האהבה אומרת: אני הכל, ובין שני אלה זורמים חיי.״ סרי ניסרגדתה מהאראג׳פייסבוק 14.10.2016
בּוֹאֵנוּ וְצֵאתֵנוּ – מַעְגָּל. לֹא נָשׁוּר רֵאשִׁיתוֹ, קָצֵהוּ לֹא יִתְגַּל. אֵין אִישׁ אֲשֶׁר יוּכַל לְהוֹדִיעֵנוּ מֵאַיִן בָּאנוּ וְאָן מִפֹּה נוּבַל. [עומר כיאם, המאה הי"א, פרס].פייסבוק 10.10.2016
על כל פגיעה שפגעתי בך – שבגדתי, שנטשתי, שגרמתי לך סבל במתכוון או שלא במתכוון, מתוך כאב, פחד, בלבול או זעם שניעור בי – אני מבקשת את סליחתך. אני מבקשת את סליחתך. על כל פגיעה שפגעת בי – שבגדת, שהכאבת, שנטשת, במתכוון או שלא במתכוון, מתוך פחד, בלבול, כעס או בורות- אני מציעה את סליחתי. […]פייסבוק 10.10.2016
אף שכוונתם המקורית היתה "הנח לדברים להיות כפי שהם" תרגמה נעמי שמר את let it be של החיפושיות, ל'לו יהי'. אולי משום הקושי למצוא למונח המדיטטיבי הזה – השומט כל, הנותן אמון בכל- ביטוי עדין לעברית. ואולי משום הכאב הגדול והתקווה שחסרה הייתה כל כך בימים ההם. לא נדע. כך או כך, השיר נצבע בנופך […]פייסבוק 7.10.2016
“It is not the critic who counts; not the man who points out how the strong man stumbles, or where the doer of deeds could have done them better. The credit belongs to the man who is actually in the arena, whose face is marred by dust and sweat and blood; who strives valiantly; who […]פייסבוק 3.10.2016
נשמתו של העולם ברגעים. לחינם בדורות נבקשנה. נפלאים, נפלאים עד אין חקר חייו הגדושים של הרגע.. נתן אלתרמן יקירי לבי.. שנה ברוכה בטוב, בנגיעת הנשימה, בנפלאות הרגע. מי ייתן ונדע נחת, בריאות, שלום ואהבה, ושנזכה לנוע יחד במסעות הרוח והלב. נעמהפייסבוק 1.10.2016
פייסבוק 25.9.2016
״הדרך הגדולה אינה קשה עבור מי שאינו מעדיף עשה את ההבחנה הקטנה ביותר ושמיים וארץ ונפרדים לנצח…״ שיו שין מינג שיר הזן הראשוןפייסבוק 21.9.2016
סופי הדרכים המה רק געגוע… בדרך לסטופת השלום. מי ייתן ויבוא..פייסבוק 21.9.2016
עיני נשים נוגות אומרות לערב למה באת..?פייסבוק 18.9.2016
כמו גלגל בתוך גלגל באופני הסתיו…פייסבוק 17.9.2016
היו שלום בינתיים, אחים שלי מחר יאיר השחר לכם ולי עכשיו יונה צחורה נפרשת על העיר עכשיו אפשר "שלום" לומר ולהיפרד בשיר.פייסבוק 16.9.2016
"מה היה סוד קסמו הגברי של סבא? זאת אולי התחלתי להבין רק כעבור שנים. הוא ניחן בתכונה שכמעט ואינה מצויה בין גברים, תכונה מופלאה שאולי אין סקסית ממנה בעיני הרבה נשים: הוא הקשיב. לא סתם העמיד, מתוך נימוס, פני מקשיב, בעודו מצפה בלי סבלנות שהיא תגמור ותשתוק כבר. לא היה חוטף את משפטיה של בת […]פייסבוק 15.9.2016
בקיוטו אני ועדיין מתגעגע לקיוטו. באשו, מאה 17, יפן אורזים. לקראת מסעפייסבוק 12.9.2016
גם אני רוצה – ונותר רק הד קולך… ארבע ועוד ארבעים שנה ואינךפייסבוק 10.9.2016
היכן אמצאך? אם אמצאך מחוץ לזיכרוני, הן לא אזכרך, וכיצד אמצאך אם לא אזכרך? אוגוסטינוס, מתוך וידוייםפייסבוק 9.9.2016
קארל רוג'רס אמר פעם שהקשבה היא הכלי החשוב ביותר שעומד לרשותנו למימוש הפוטנציאל האנושי. לא פחות. ומעברו השני של העולם, כשביקש תלמיד הזן מן המורה לומר לו מהי האמת על רגל אחת, ענה המאסטר בפשטות – קשב. קשב. קשב. כמה פשוט. כמה לא קל.פייסבוק 9.9.2016
כפרידה בלי נפרד, רוחות ספטמבר… טוביה ריבנר מתוך שירים למצוא עתפייסבוק 8.9.2016
אלמלא השעון שתקתק לא ידענו… אם סוף יש להתחלה? והאם יש התחלה – לסוף..?פייסבוק 6.9.2016
בְּהִירִים וּגְבוֹהִים הַשְּׁחָקִים בֶּאֱלוּל וְעָנָן לֹא יָעִיב אֶת הַתְּכֵלֶת. מוּל צִנַּת הַגַּלִּים עַל הַחוֹף הַתָּלוּל אֶת עֵינֶיהָ פָּקְחָה חֲבַצֶּלֶת. לְבָנָה וּזְקוּפָה הִיא מַבֶּטֶת אֶל עָל, וּבְאוֹר הַכּוֹתֶרֶת טוֹבֶלֶת, וּמֵרִיעַ הַיָּם וְלוֹחֵשׁ לָהּ הַגַּל: אַתְּ יָפָה, אַתְּ יָפָה, חֲבַצֶּלֶת! בָּא קוֹטֵף וּקְטָפָהּ, נְשָׂאָהּ לֶעָרִים, הֱבִיאָהּ אֶל הַבַּיִת פְּנִימָה. מַה יָּפִים פִּרְחֵי אֱלוּל הַצְּחֹרִים בְּיָדָהּ הַלְּבָנָה שֶׁל […]פייסבוק 4.9.2016
בשנים האחרונות, בזכות מפגש קרוב ומיוחד עם איריס נייס, רקדנית, יוצרת ומורה לתנועה בתשומת הלב, גיליתי את יופייה ואת עוצמתה של הדהרמה במחוזות הגוף, היצירה והאמנות. דרך אהבתנו המשותפת לים, לעצים, למוזיקה ולאמנות, ולא פחות בזכות חברות הלב האמיצה של בנותינו, נולד בינינו כבאורח פלא מפגש עדין ואינטימי, קשוב ומרתק. איריס הזמינה אותי לרקוד איתה. […]פייסבוק 4.9.2016
לא אדע את נפשי! האם אנכי באתי אצלך או את היא שהופעת אצלי? הראיתך בחלום, או במציאות? שיר אהבה יפניפייסבוק 1.9.2016
"בשם ה` אלוהי ישראל – מימיני מיכאל משמאלי גבריאל מלפני אוריאל מאחורי רפאל ומעלי שכינת האל." ברכת מלאכים, בקשה להגנה ושמירה . מיכאל, מלאך החמלה, החסד. סמלו מים. צבעו לבן. גבריאל, מלאך הגבורה שר הדין והמוות. סמלו אש. צבעו אדום. אוריאל מלאך האור, התבונה והצדק. סמלו אדמה. צבעו נחושת רפאל הוא מלאך הרפואה סמלו אוויר. […]פייסבוק 31.8.2016
פייסבוק 29.8.2016
"אני יוצא לא החוצה אלא פנימה, אל תוכי שלי" היג'יקטה, אמן בוטו סוף הקיץ. זמן של בין הזמנים, שמחוץ לזמנים, שבתוך הזמנים. זמן של מגע קריר ראשון עם קרן שחר מתאחרת, זמן לצאת פנימה, אל תוכי שלי.פייסבוק 25.8.2016
מקיץ הקץ גם על הקיץ, על קוציו, על קצוותיו, ובקצה קצהו ממתין כבר סתיו.פייסבוק 23.8.2016
אם אתה הולך, אהובי, לך! אאחל לך דרך צלחה. ומי יודע, אולי אוולד שוב, דוקא במקום אליו תוליך דרכך. דנדין, מראת השירה, 2.142פייסבוק 22.8.2016
מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם שֶהֶחֱזַרְתָּ בִּי נִשְּמָתִי בְּחֶמְלָה, רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ. שחרית בבית האימוןפייסבוק 20.8.2016
קולה של השמחה כצחוקו של ילד, והיא מוזיקה גלית קוצפת על פני המים. וקולו של האושר? מחריש. הכל בו שוקט כעומקו של הים.פייסבוק 19.8.2016
אומרים עליה [שלא בצדק] שהיא טכניקה מהירה להתרגעות, לסילוק של מחשבות שליליות, לפתרון כל בעיותינו. אומרים עליה [שלא בצדק] שהיא מעשה מסתורי, עלום, כזה ששייך לקדושים, למתבודדים ולמתנזרים. אומרים עליה [שלא בצדק] שהיא עלולה להיות מסוכנת, שלא לומר אנוכית, שעלולה להבריח אותנו מן העולם. מדיטציה. והיא – כל כולה פקיחת חלון רחב אל רגע ההווה. […]פייסבוק 19.8.2016
לא סוד הוא ש- 1 ועוד 1 הם שניים. שני תפוחים, למשל. לא סוד הוא ש -1 ועוד 1 הם אינסוף. אדם וחווה, למשל. סוד גדול הוא ששניים הם אינסוף ושאינסוף איננו שניים.פייסבוק 17.8.2016
יש אשר שקטים הם השמיים..פייסבוק 16.8.2016
"בשש השנים האחרונות בחודש נובמבר, אני שומר לי בשמחה ובגעגוע, שבוע ללימוד ותרגול מדיטציה. המודל והמורה המלמד אותו, מזמינים להעמקה והתבוננות בתבניות ההכרה. הוא מאפשר שינוי עמוק, שחרור באוטומטים של הנפש, שלרוב יוצרים סבל ותקיעות. הוא משלב התבוננות על עצמי כמודט, ועל תבניות הרגש והמחשבה שנחרטו בי במהלך חיי. יש בו קשב סובלני לנקודה האישית […]פייסבוק 15.8.2016
ואיך קורה שמה שאני רוצה אינו נכון לי, ואיך קורה שמה שנכון לי – בריא, משחרר, אמתי – אותו אינני רוצה? ומיהי זו שרוצה את מה שאינו נכון לה? ומיהי זו שיודעת מה נכון לזו שרוצה? וכמה קל לומר לילד "מה שיוצא – אני מרוצה" וכמה לא פשוט לרצות רק את האפשר. מאת: רונה קונן-עיניים […]פייסבוק 14.8.2016
הוא לא מתנפל מנומס, מתגנב בשקיטה לא מורגשת טיפין טיפין לפני עלות השחר – מלחלח עננים מניע חרישית ציפורי נוד במסען מזקיר עמודי חצב. ולעת ערבית ילטף בקרירות מהססת כתף עירומה ויד עורגת תמחה אז דמעה ותבוא השלכת, ויהי סתיו צילום: נטע גובפייסבוק 13.8.2016
כמו היום, בשנת 2005, ה- 13 באוגוסט חל ביום שבת. איך אני זוכרת? ובכן, לא רק זוכרת, גם לא אשכח. באותם הימים, ימי הקיץ המהבילים שקדתי על מחקרי האקדמי, עסוקה עד מעבר לראש בסוטרת הלב ומרגישה שאין תקנה להתהלכותי בשדה הזה, שמשהו פשוט לא מתקדם, לא זז, חסר יצירתיות. משהו בתוכי דרש תנועה, חידוש. החלטתי […]פייסבוק 12.8.16
לכבוד הסתיו, לכבוד עכשיו. בתודהפייסבוק 9.8.2016
לכבוד הסתיו, לכבוד עכשיו. בתודהפייסבוק 9.8.2016
פייסבוק 9.8.2016
זו מתקשחת וזה מתפתל זו מחלידה וזה מצטמח זו מרסנת וזה מתפרץ – שני הפכים, שלמות אחת. מתכת ועץ בחצר בית האימון, ובגוף-רוח, פנימה.פייסבוק 6.8.2016
ואיך אין-ך מסרב להסתלק מזכרוני ואיך זכרוני מתעקש לדרוש אחר אין-ך. ואינך.פייסבוק 2.8.2016
"המחפש מחפש את עצמו. ותר על כל השאלות מלבד אחת: 'מי אני?' בסופו של דבר העובדה היחידה שבה אתה בטוח באמת היא שאתה הווה. 'אני הווה' הוא ודאי. 'אני זה וזה' אינו ברור. חתור לגלות מה אתה במציאות…" *מתוך "אני הוא זה", שרי ניסרגטה מהאראג' בימי שלישי בערב, אחת לשבוע ולאורך השנה, נשב יחד למדיטציה […]פייסבוק 2.8.2016
"וחושב אני, כל שמצוי בזרימה מצוי בגרגר-החול הבודד, וכל שמצוי בעולם מצוי בכל עצם מן העצמים בעולם, וכל עצם בעולם נושא עליו את חותם כל הבריאה; והנה, מביט אני בגרגר שבידי, והוא אחד ויחיד ודבר אינו דומה לו ודבר אינו מגבילו, וחש אני בו בלבד. ואומר אני בלבי: חד-פעמי הוא העצם הבודד, לא היה כמוהו […]פייסבוק 31.7.2016
זרעי קיץ נישאים ברוח מעירים זכרונות מעוררים ערגונות…פייסבוק 28.7.2016
לעתים נדמה לי, שהעולם הוא פשוט, כמות שהוא, שעלה שנושר, למשל, הוא "רק" עלה שנושר. לעתים נדמה לי, שהעולם מעלים עצמו ממני. שהעולם עלום ונעלם, שעלה שנושר, למשל, הוא בת קול מרומזת, איזה הד ל"דבר האמתי" – סוד כמוס להשתנות, לארעיות, להבלי האחיזה. לעתים נדמה לי, שאני יודעת להבדיל בין ה"רק" ובין "בת הקול המרומזת", […]פייסבוק 25.7.2016
" I am enough" – קו הגבול העדין המבדיל בין לכתך ובין אושרי.פייסבוק 25.7.2016
מִחוּץ לַדֶּלֶת אוֹר יוֹם מַמְתִּין מתוך ספר הייקו חדש "יותר חלונות מבית" מאת גארי הותם בתרגומו של דרור בורשטיין https://haikuinhebrew.com/2016/07/06/%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%94-%D7%A2%D7%9C-%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%95-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%91%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA%D7%A0%D7%95/פייסבוק 24.7.2016
ניסיתי להראות לך את המעיין עצרת ליד גדר הגפן אמרת: עד כאן רחוק יותר אינני הולכת. יונתן גפן, מתוך "פחות אבל כואב"פייסבוק 22.7.2016
ברוך אתה בורא המרחק, אלוהי המתרחקים למרחקים, בורא הגעגוע. ברוכה העזיבה. ברוך משיב פניו ריקם, ברוך המסב את פָּנַי. ברוכה העזובה. ברוך הנעזב. ברוך המשכיח מלב. ברוך השוכח. ברוכה השוכחת. ברוכים הנשכחים ההולכים וזוכרים. ברוך בורא ספינות מתרחקות ונטרפות בים. ברוך אלוהי המצולות ובורא עולמות הדממה. ברוך המוציא ילד מן הארץ. ברוך המחזיר. גיא פרל […]פייסבוק 18.7.2016
אֲנִי עוֹמֵד עַכְשָׁו בַּנּוֹף שֶׁאוֹתוֹ רָאִינוּ יַחְדָּו מִן הַגִּבְעָה: הָעֵצִים שֶׁנָּעוּ בָּרוּחַ, כְּנוּעַ אֲנָשִׁים בְּאַחָרִית הַיָּמִים וְאשֶׁר מֶרְחַקָּם הַקָּרוֹב כָּל-כָּךְ הָיָה לְלא נְשׂא, וְאָמַרְנוּ, "חֲבָל שֶׁאֵין לָנוּ זְמַן. כְּשֶׁנִּהְיֶה בַּפַּעַם הַבָּאָה, נֵלֵךְ לְשָׁם". אֲנִי שָׁם. וְיֵשׁ לִי זְמַן, אֲנִי הַפַּעַם הַבָּאָה. יהודה עמיחי צילמה איריס נייספייסבוק 15.7.2016
בקיוטו אני ועדיין מתגעגע לקיוטו. מַטְסוּאוֹ בָּאשׁוֹ, מאה 17, יפן.פייסבוק 15.7.2016
כדי להגיע שמה להגיע למקום שהנך, להגיע למקום שאינך, עליך ללכת בדרך שאין בה שכרון חושים. כדי להגיע למה שאינך יודע עליך ללכת בדרך אי –הידיעה. כדי שיהיה לך מה שאין לך עליך ללכת בדרך הויתור. כדי להגיע למה שאינך עליך ללכת בדרך שבה אינך, ומה שאינך יודע הוא הדבר האחד שאתה יודע ומה ששלך […]פייסבוק 14.7.2016
מה ערך חיי? בסוף [איני יודע איזה סוף] אחד אומר: הרווחתי שלוש מאות מעות, אחר אומר: היו לי שלושת אלפים ימי תהילה, אחר אומר: הייתי שלם עם מצפוני ודי בכך, ואני, אם יופיעו שם וישאלו למעשיי, אומר: הבטתי בדברים ותו לו. פרננדו פסואה כאלה היו ימי הקיץ, 1991.פייסבוק 13.7.2016
אומרים עליה [שלא בצדק] שהיא טכניקה מהירה להתרגעות, לסילוק של מחשבות שליליות, לפתרון כל בעיותינו. אומרים עליה [שלא בצדק] שהיא מעשה מסתורי, עלום, כזה ששייך לקדושים, למתבודדים ולמתנזרים. אומרים עליה [שלא בצדק] שהיא עלולה להיות מסוכנת, שלא לומר אנוכית, שעלולה להבריח אותנו מן העולם. מדיטציה. והיא – כל כולה פקיחת חלון רחב אל רגע ההווה. […]פייסבוק 2.7.2016
"כשתהפוך את השניים לאחד, כשתהפוך את הפנימי לחיצוני, ואת החיצוני לפנימי, ואת זה שלמעלה כמו שלמטה, או אז תוכל להיכנס למלכות השמיים. אני הוא האור המצוי מעל לכל, אני הוא הכל, הכל נובע ממני והכל חוזר ומגיע אלי. חטוב פיסת עץ, ושם הנני, הרם אבן קטנה – ושם תמצאני." נשמע בודהיסטי? אולי. אלא שהציטוט לקוח […]פייסבוק 26.6.2016
לֹא מִכְּבָר, בְּיוֹם קַיִץ כָּבֵד בַּשָׁרָב, אָמַר אֵלַי מִישֶׁהוּ: לָמָּה זֶה לֹא תִּקְנֶה לְךָ מְאַוְרֵר לִלְחֹם בַּשָׁרָב הַזֶה, וְאַתָּה אִישׁ יוֹשֵׁב בַּיִת כָּל יָמֶיךָ, וּבַלֵילוֹת. וְחָשַׁבְתִּי בַּדָבָר, אַךְ אָמַרְתִּי אֶל לִבִּי: הִנֵּה אֲנִי אֵין לִי מִלְחָמָה עִם הַחֹם, אוֹ עִם הַקֹר, וְאֵין בְּלִבִּי עֲלֵיהֶם טְרוּנְיָה כָּלְשׁהִי. הֵן לֹא בְּזָדוֹן בָּאִים הֵם אֵלַי. לֹא אֶת רָעָתִי […]פייסבוק 25.6.2016
אחרי האושר רוץ, אך לא כדאי לדהור: אדם אחרי האושר רץ, האושר – מאחור. ברכט, מתוך "אופרה בגרוש"פייסבוק 24.6.2016
אם אתה מגלה את סודותיך לרוח, אינך צריך להאשים את הרוח על שגילתה אותם לעצים. ג'ובראן חליל ג'ובראןפייסבוק 20.6.2016
אָדָם יוֹצֵא לְמַסָּע. מְחַפֵּשׂ בַּיִת. מְבַקֵּשׁ לִמְצֹא אֶת הָ"אֲנִי". וּבְסוֹפָהּ שֶׁל דֶּרֶךְ הוּא מְגַלֶּה שֶׁהוּא בַּבַּיִת. וְשֶׁכָּךְ הָיָה תָּמִיד. הַמַּסָּע שֶׁהִתְחִיל כָּאן – מִסְתַּיֵּם כָּאן. וּמַה שֶּׁהִסְתַּיֵּם כָּאן – יַתְחִיל שׁוּב מִכָּאן. זוֹ נְקֻדַּת הַזְּמַן הָאַחַת שֶׁבָּהּ הַכֹּל הוּא כָּאן. הַחִידָה הִיא הַפִּתְרוֹן, וְהַפִּתְרוֹן – חִידָה. אֵין כָּל סוֹד. אֵין גַּם כָּל הַבְטָחָה לְמָחָר אַחֵר. […]פייסבוק 20.6.2016
מתוך השתוקקות נולד צער מתוך השתוקקות נולד פחד. אין יותר צער בשביל מי שחופשי לחלוטין מהשתוקקות; לא כל שכן פחד. הבודהא, דהמפדה, 216, תרגם אסף פדרמןפייסבוק 16.6.2016
מספרת האגדה הפרסית, שאלוהים יצר פסל מחומר בדמותו וביקש מן הנשמה שזה עתה נבראה להיכנס אליו. אלא שזו סירבה להיכלא בחומר. היא חשה עצמה חופשיה לנוד ברוח כרצונה, בלא גבולות ובלא מחסומים של שבייה ותכתיב. משראה שכך הדבר, ביקש האלוהים מן המלאכים שיפליאו נגן. ורק שעה שהיא מתערטלת לה בקסמי הניגון, מצאה הנשמה את דרכה […]פייסבוק 15.6.2016
אכזר אהובי וחסר לב. זעקתי בכל כוחי בייסורי, עד כי ההד ענה לי, והוא – לא נענה. שיר אהבה יפניפייסבוק 11.6.2016
תֵּן בִּי אֵת הַשַּלְוָוה – לְקָבֵּל אֵת הַדְּבָרִים שֶאֵין בִּיכוֹלתִּי לְשַנוֹתָם, אֶת הָאוֹמֶץ – לְשַנוֹת אֵת אֲשֶר בִּיכוֹלתִּי, וְאֵת הַתְּבוּנָה – לְהַבְדִיל בֵּינֵיהֶם. ימי שבועות – בין קבלה לתיקון – ומניין יצמחו גרעיני החכמה היודעים להבדיל ביניהם?8.6.2016
איך אפשר להילחם למען השלום בלא לזרוע זרעים של מלחמה? והלא תוקפנות מולידה תוקפנות וסלידה – סלידה, ואיבה מולידה איבה. ושטנה – שטנה. ופחד מוליד לב נוקשה ולב נוקשה – מוליד עוד פחד. וכיווץ אימתני מזין אימתנות מכווצת ולב נעול-שערים מצר את העין ועין צרה שבה וחותמת את בריחי הלב. ולב צר מוליד צר, מוליד […]פייסבוק 4.6.2016
"אם אתה לומד אמנות יפנית, אתה רואה אדם שללא ספק הוא אדם חכם, פילוסופי ונבון, ואיך הוא מבלה את זמנו? במדידת המרחק שבין האדמה ובין הירח? לא. בחקר המדיניות של ביסמרק? לא. הוא מתבונן בעלה אחד של עשב. אבל העלה האחד הזה מוביל אותו לצייר כל צמח ואחר כך את העונות, את כל השדות והחיות […]פייסבוק 27.5.2015
לא הלכי הרוח המאפירים הם שמעיבים על שמי הלב, כי אם ניסיון-השווא לגרשם; הוא לבדו מחולל את החשיכה.פייסבוק 26.6.2016
רבקה מרים, עולה מן הרחצה.פייסבוק 24.5.2016
ראשון, מת בי העתיד. שומט את התקווה לעוד רסיס של מבט מבויש, ולחיוך כמוס של בוקר מבושם באדי קפה. ובתום הזמנים, אפשר שיסכים גם העבר לקמול, למחות זכר, לשכוח את רגעי השקיטה המתוקים תחת שמיכת העננים, שהגשימו עצמם אל תוך לבותינו. ורק נרות הלילה, נבערים כל כך, עד יכלו הימים.פייסבוק 23.5.2016
"הבה נהיה קודם כל אנו בעצמנו פשוטים וטובים כטבע, נפזר את העננים התלויים על פנינו אנו ונשאף מעט חיים לתוך נקבוביות עורנו." הנרי דיוויד ת'ורו, מתוך וולדן- חיים ביערפייסבוק 21.5.2016
ארס הרס ערש ארץ תכול אין אב…?פייסבוק 17.5.2016
באתי לראות איך היכה הזמן גם בָּךְ. אבן נגולה מליבי כשראיתי איך ניבעו סדקים בפנייך, ואיך החלום השמיימי שהכאיב לי כל-כך, שייך, כמו כולנו, לאדמה. חנוך לוין, מתוך "הזונה הגדולה מבבל".פייסבוק 11.5.2016
מִדֵּי שָׁנָה נֶעֱרָמִים עוֹד וְעוֹד עָלִים בְּסִפְרֵי הַזִּכָּרוֹן. מֵתֵי הֶעָבָר, מֵתֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה נִשְׁזָרִים זֶה אֶל חֵיקוֹ שֶׁל זֶה חוֹבְקִים בְּלֹא זָרוּת זֵרִים שֶׁל גַּעְגּוּעַ, נִשְׁמָטִים אֶל לֵב הָאֲדָמָה אַךְ מְסָרְבִים לִנְשֹׁר מִלּוּחַ הַלֵּב.פייסבוק 10.5.2016
איך אוכל לזכור אותךאם לא למדתי לשכוח?איך אוכל לשכוח אותךאם לא למדתי לזכור?פייסבוק 9.5.2016
לא אשתוק, כי ארצי שינתה את פניה לא אוותר לה, להזכיר לה, ואשיר כאן באוזניה עד שתפקח את עיניה..["תרגום" של אהוד מנור למילותיו האמיצות של האלוף גולן]פייסבוק 8.5.2016
זֶה הַזְּמַן לְהִתְבּוֹנֵן עַל הַכֹּל מִקָּרוֹב. עַל הַתָּא שֶׁלִּפְנִים הַתָּא. עַל מַה שֶּׁקָּרוֹב לָאִישׁוֹן כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁהָעַיִן מִמֶּנּוּ נוֹטָה. עַל הֶעָבָר שֶׁאֵינֶנּוּ עוֹבֵר, וְנֶחְבָּא כְּמוֹ הָעוֹר שֶׁמִּתַּחַת צִפֹּרֶן. עַל חֲלוֹם שֶׁפּוֹרֵץ מִמִּטָּה וְחַי מִתְנוֹפֵף עַל עוֹבְרִים וְשָׁבִים, כְּעַל תֹּרֶן. עַל הַלֶּחֶם שֶׁעוֹדֶנּוּ חִטָּה. עַל הַחִטָּה שֶׁמִּתָּמִיד הִיא לֶחֶם. עַל הָרֶחֶם שֶׁבְּעַצְמוֹ הוּא תִּינוֹק. עַל הַתִּינוֹק […]פייסבווק 6.5.2016
"הייה שלום נוף מולדתי. אני נפרד ממך כנער הנפרד מאמו. הוא יודע שהגיעה עת להיפרד מאמו, אבל הוא גם יודע שלעולם לא יעזוב אותה לצמיתות, גם אם ירצה בכך. געגועים אל מולדתי. בעצם, אדם מושלם כמוני, הנודד האמיתי, לא צריך לדעת געגועים למולדת. אבל אני יודע אותם; אינני מושלם. וגם אינני שואף להיות כזה. אני […]פייסבוק 26.2.16
שלום עולםפתגם הטיבטי
״אינך יודע מה יבוא קודם יום המחרת או יום מותך״, אומר הפתגם הטיבטי ביושר לבב ובחמלה גם יחד. והשבוע שוב תזכורת לכך שאנחנו שבריריים, שבריריים כל כך. מי ייתן ונדע נחתBuddhadharma: The Practitioner's Quarterly
[ad_1] נראה מעניין…. Buddhadharma: The Practitioner's Quarterly "Buddhism Through Its Scriptures” is a free archived course from Harvard University that anyone can access through their online learning platform. [ad_2] Sourceמוזמנים להצטרף ל"מסע לאיתקה" – ריטריט בודהיסטי נודד להרים היפיפיים של צפון יוון.
[ad_1] מוזמנים להצטרף ל"מסע לאיתקה" – ריטריט בודהיסטי נודד להרים היפיפיים של צפון יוון. סוף יוני 2017, בצוותא עם מידן וישינסקי מלגלות את העולם אחרת – טיולים וטרקים בעולם מדיטציה, הליכות בטבע בין יערות-עד, נחלים זורמים וכפרי אבן קטנים ומבודדים, שיחות דהרמה, רוח ולב ומפגש מרתק בין זורבה לבודהא ועולם ומלואו. פרטים נוספים – בקרוב. […]מי שמבקש להחזיק בעולם ולעשותו, רואה אני שלא יצליח. העולם הוא כלי רוחני ואי אפשר
[ad_1] מי שמבקש להחזיק בעולם ולעשותו, רואה אני שלא יצליח. העולם הוא כלי רוחני ואי אפשר לעשותו. העושה מהרס אותו, המחזיק מאבד אותו. הדברים – קצתם לפנים, קצתם מאחור, קצתם נשימתם עדינה, קצתם נשימתם קשה, קצתם חזקים, קצתם חלשים, קצתם הורסים, קצתם נהרסים. לכן החכם נמנע מן הקיצוניות, מן המותרות ומן היהירות. לאו דזה, דאו […]ללמוד את טבע הלב בלב הטבע
[ad_1] ללמוד את טבע הלב בלב הטבע: נשקוט. נקשיב. נתבונן. נשוטט. נתבודד. נכתוב. נשוחח. נתהה ונבהה. נדע בלא לדעת. באוזן יחפה נפגוש גל, עלה וענן. נריח רגב אדמה ונתמסר להולם הלב. * מוזמנים להצטרף אלי ל"שירת העשבים" – 12 מפגשי יום א' בבוקר, אחת לשבועיים, בפינות החמד של נחל אלכסנדר. מתחילים ב-4.12. מוזמנים מאוד לשתף […]ד"ר נעמה אושרי | "שירת העשבים" – מדיטציה, השראה וכתיבה בחיק הטבע
[ad_1] לפני כשנה יצא לאוויר העולם "כאור בשולי הענן", ספר ביכורים משנת השוטטות והנדודים בנחל. את התמונות שבספר צילמתי באמצעות מכשיר הטלפון הנייד, ואת המילים שלצידן – חלקן פרי המבט והרגע, חלקן נשען על אילנות רחוקים – שלחתי בליווי התמונה לכאן, אל הרשת החברתית. פלאי החיבור הרשתי שימחו רבים מכם, ורוחכם הטובה נדדה עמי במסעות […]אי אפשר לסכם אותו, את המסע לנפאל, רק לרשום איזו רשימה, חלקית ולא מספקת כמו.. נז…
[ad_1] אי אפשר לסכם אותו, את המסע לנפאל, רק לרשום איזו רשימה, חלקית ולא מספקת כמו.. נזירים בבורדו גלגל של חיים טנקה (ועוד אחת) של בודהא שוקט סטופה גדולה [ובנותיה לרוב] חמסין מהביל ורוחות מקפיאות, בין עמק והר כדורים [פעמיים ביום] כנגד מחלת גבהים שיחת דהרמה של בוקר או לפני השינה צ'י גונג על הגג […]בקרוב קרוב יוצאים לנדוד רחוק רחוק..חזרנו מגאורגיה.. וכבר מתכוננים לטיול הבא שלנ…
[ad_1] בקרוב קרוב יוצאים לנדוד רחוק רחוק.. חזרנו מגאורגיה.. וכבר מתכוננים לטיול הבא שלנו – מסע בעקבות הבודהיזם לנפאל, שיתוף פעולה עם ד"ר נעמה אושרי – אימון הרוח הבודהיסטי בחיי המעשה #מסע_לנפאל [ad_2] לצפייה בפייסבוקמוזמנים למפגש קולנועי בשבת הקרובה, על קדושה וחולין, כדורגל ומנזר. 10.9, בשעה 17:…
[ad_1] מוזמנים למפגש קולנועי בשבת הקרובה, על קדושה וחולין, כדורגל ומנזר. 10.9, בשעה 17:00 בסנימטק ת"א, נפגש על הטריבונה.. נעמה[fb_vid id="1276934578985605"]שמחים להזמינכם למפגש קולנועי עם ד'ר נעמה אושרי על קדושה וחולין. יוקרן הסרט המקסים "הגביע" שמבוסס על סיפור אמיתי, ועוקב אחר שני נערים במנזר טיבטי גולה, למרגלות ההימאליה.לאחר ההסמכה, באופן בלתי צפוי מוצאים הנערים את […]בודהיזם – מדע, ידע, ידיעה, אי-ידיעה
[ad_1] מגפש "שבילים רבים – דהרמה אחת", והפעם – בין מדע ודעת. נראה שיהיה מרתק מפגש בסדרת "שבילים רבים דהרמה אחת" משתתפים: הנזירה חגית הרמון, ד"ר סטיבן פולדר, רני עובדיה, ד"ר אסף פדרמן. מנחה: אבי פאר רבים רואים את הבודהיזם כמדע התודעה, אשר מתמקד בחקירת יכולת התודעה האנושית לחשוב על עצמה, לבנות רעיונות על דברים […]ד"ר נעמה אושרי | קורסים וסדנאות
[ad_1] אם כשאמות ירצו לכתוב את הביוגרפיה שלי, הרי אין פשוט מזה. יש רק שני תאריכים – זה של לידתי וזה של מותי, בין האחד למשנהו כל הימים הם שלי. פרננדו פסואה * מזמינה אתכם לצאת עמי למסע בדרך הבודהא. לתרגל מדיטציה, נוכחות, הקשבה. ללמוד. לפתוח את הלב. להיות פשוט – ופשוט להיות. כל הפרטים […]עירהור – לילה של ניסויים במציאות אחרת
[ad_1] מוזמנים ללילה מרחיב תודעה – בעיר הקודש: "עיר-הור". שמחה לקחת חלק בתכנית העשירה: "אם תפגוש את הבודהא בירושלים.." – סדנא ומפגש לצד ידידי ד"ר עודד ארבל. מוזמנים באהבה! Reality is merely an illusion, albeit a very persistent one דמיינו רגע מה היה קורה אם בכל רגע נתון היינו יכולים ללחוץ פאוז ולהביט במציאות מכמה […]תענוג לחזור לרדיו..! והפעם בצד המרואיין. היום ב- 12, בשידור חי ולבבי עם שחר בן פ…
[ad_1] תענוג לחזור לרדיו..! והפעם בצד המרואיין. היום ב- 12, בשידור חי ולבבי עם שחר בן פורת. מוזמנים להצטרף להאזנה. הפרטים בקישור.. בפעם הקודמת שראיינתי את ד"ר Naama Oshri, הכתבה פורסמה במגזין חיים אחרים. שמונה שנים עברו מאז, והריאיון שנקיים היום ישודר בשידור חי בתוכנית הרדיו שלי, "חופש להיות", ברדיו סול. נעמה היא ד"ר לפילוסופיה […]"דברים שמתפרקים הם מעין מבחן וריפוי. נדמה לנו, שהעיקר הוא לעבור את המבחן ולהתגבר…
[ad_1] "דברים שמתפרקים הם מעין מבחן וריפוי. נדמה לנו, שהעיקר הוא לעבור את המבחן ולהתגבר על הבעיה. אבל האמת היא שהדברים לא ממש נפתרים. הם מתאחים ומתפרקים וחוזר חלילה… הריפוי יתרחש רק אם נותיר מקום לכל..לצער, להקלה, לאומללות, לשמחה…נלמד להיות עם ובתוך זרם הדברים." כך כותבת פמה צ'ודרון בספרה הידוע "כשהדברים מתפרקים". אני מזמינה אתכם […]The Four Qualities of Love
[ad_1] חג אהבה שמח, כל יום, כל השנה – עם כל נשימה. The Four Qualities of Love Thich Nhat Hanh explains the Four Qualities of Love that have the power to bring a deep meaning to our lives. [ad_2] לצפייה בפייסבוקמה בין אשתו של הבן של השכן ובין גינת הירק העתידית שלנו? לפני שנים לא רבות נישא ב…
[ad_1] מה בין אשתו של הבן של השכן ובין גינת הירק העתידית שלנו? לפני שנים לא רבות נישא בנו של השכן לבחירת ליבו, סטודנטית במכון מחקר ישראלי. לימים, קיבלה הצעירה המוכשרת מלגה להמשך מחקרה, והשניים תכננו את המעבר הזמני הרחק אל העולם הגדול. את חפצי הדירה, לא רבים מדי שהרי אינם אלא זוג בראשית דרכו, […]מה בין תשוקה לבין השתוקקות? מה מלמד הבודהא על החיות ומנגד – על האי הנחת בחיים? כ…
[ad_1] [fb_vid id="1243076562381804"]מה בין תשוקה לבין השתוקקות? מה מלמד הבודהא על החיות ומנגד – על האי הנחת בחיים? כמה נקודות למחשבה למי מאיתנו העוסקים במלאכת הסיוע [ad_2] לצפייה בפייסבוקאם תפגוש את הבודהה בדרך
[ad_1] לפני כשבוע פנתה אלי מישהי מהצפון. "אני אישה מאמינה", פתחה וכמו מבקשת להתנצל, והייתי שמחה מאוד ללמוד בודהיזם, אבל ["מטבע הדברים", הוסיפה] אני חוששת. השיחה התגלגלה לה בסקרנות הדדית, ובסיומה הזמנתי אותה להקשיב לסדרת השיחות שערכתי עם פרופ' זלי גורביץ', משורר ואנתרופולוג [ואיש מקסים וחכם] על ספר קהלת: מבט בודהיסטי על אחד הטקסטים החשובים […]מוזמנים להצטרף אלי למפגש קולנועי: לשיחה על ועם קערת (האורז) של הרגע הזה, ולאחריה…
[ad_1] מוזמנים להצטרף אלי למפגש קולנועי: לשיחה על ועם קערת (האורז) של הרגע הזה, ולאחריה הסרט העדין עדין ״ניחוח הפאפיה הירוקה״ שבת, 13/8 ב-11:00 בסנימטק ת״א; בואו באהבה! נעמה[fb_vid id="1257155407630189"]כאן,בקערה של הרגע הזה…למצוא בפרטי יום-יום הקטנים את עושרו של אימון הרוח והלב. מפגש סינמה נירוונה עם ד"ר נעמה אושרי בו יוקרן הסרט הנהדר "ניחוח הפאפיה […]ד"ר נעמה אושרי | בודהיזם יום יום – אימון הרוח בחיי המעשה – קורס מבוא
[ad_1] שמחה לבשר לכל מי ששאל/ה על קורס מבוא לבודהיזם בשעות הבוקר: מחזור סתיו של "בודהיזם יום יום" – תרגול מדיטציה למן הצעד הראשון לצד לימוד סדור ושיטתי של המשנה הבודהיסטית – יתחיל ב- 15.11. 24 מפגשים, אחת לשבוע, בימי ג', בין 9:00-11:30, בבית האימון בכפר ויתקין. נובמבר רק נראה רחוק, ההרשמה כבר החלה לה […]ד"ר נעמה אושרי | סנגהה למטפלים
[ad_1] אלה מאיתנו העוסקים יום יום במלאכת הסיוע והטיפול זקוקים, כמו מטופלינו, לזמן של איכות, תמיכה וצמיחה. "הסנגהה למטפלים" הוא מרחב אינטימי שיאפשר לנו לתרגל יחד צ'י-גונג ומדיטציה, לשקוט ולהיות, לשוחח, ללמוד וגם לחלוק ולהתייעץ בשאלות אישיות ומקצועיות מבעד לפרספקטיבה של תורת הנפש הבודהיסטית. הקבוצה מיועדת למטפלים בעלי רקע קודם בתרגול מדיטציה והכרות עם תורת […]קיץ עבורי הוא [גם] זמן של השראה, כמו טבילה רעננה בשדות העתיקים של הרוח. במיוחד…
[ad_1] קיץ עבורי הוא [גם] זמן של השראה, כמו טבילה רעננה בשדות העתיקים של הרוח. במיוחד, אני אוהבת להיטבל באוקינוס החכמה והפואטיקה הבודהיסטית של המורה האנגלי, המלומד סנגההרקשיטה. הנה כאן, להנאתכם. https://www.freebuddhistaudio.com/browse?cat=series_sangharakshita&t=series [ad_2] לצפייה בפייסבוקד"ר נעמה אושרי – אימון הרוח הבודהיסטי בחיי המעשה
[ad_1]לכל המבקשים להצטרף לקורס המבוא "בודהיזם יום יום" – לימודי בודהיזם ותרגול מדיטציה…
[ad_1] לכל המבקשים להצטרף לקורס המבוא "בודהיזם יום יום" – לימודי בודהיזם ותרגול מדיטציה למן הצעד הראשון – אני מזמינה אתכם להאזין כבר כעת, ובכל עת, לתכנית הרדיו שלי עם דליק, "מה שלימד הבודהא", שמה. הסדרה בת 19 הפרקים צועדת עקב בצד אגודל עם הקורס שיחל בבית האימון מיד לאחר החגים, והיא מהווה, כך אני […]סוף שבוע של קולנוע בודהיסטי I 29-30.7.16 I סינמטק תל אביב
[ad_1] סוף שבוע של קולנוע בודהיסטי במיטבו בסנימטק תל אביב. מוזמנים מאוד! סוף שבוע של קולנוע בודהיסטי I 29-30.7.16 I סינמטק תל אביב 29-30.7.16 סוף שבוע של קולנוע בודהיסטי בסינמטק תל אביב [ad_2] לצפייה בפייסבוקמוזמנים להצטרף אלי למסע הבודהיסטי – קורסים, סדנאות, הרצאות, מפגשים בטבע ומתחת לכ…
[ad_1] מוזמנים להצטרף אלי למסע הבודהיסטי – קורסים, סדנאות, הרצאות, מפגשים בטבע ומתחת לכנפיו של עץ הפיקוס בכפר. כל הפרטים באתר: naamaoshri.com. ההרשמה לשנת הלימודים בעיצומה. מחכה לכם באהבה, נעמה. 052-4261196[fb_vid id="1228599627162831"] [ad_2] לצפייה בפייסבוקחברות וחברים יקרים! אני מזמינה אתכם להצטרף אלי באהבה למעגלי הלימוד והתרגול בדרך…
[ad_1] חברות וחברים יקרים! אני מזמינה אתכם להצטרף אלי באהבה למעגלי הלימוד והתרגול בדרך הבודהיסטית. קורסים, סדנאות, הרצאות, מפגשים בטבע וגם מתחת לכנפיו של עץ הפיקוס בבית האימון. ההרשמה החלה. אתם מוזמנים מאוד לשתף ולהשתתף! אשמח לקראתכם, נעמה 052-4261196[fb_vid id="1228276343861826"]חברות וחברים יקרים! אני מזמינה אתכם להצטרף אלי באהבה למעגלי הלימוד והתרגול בדרך הבודהיסטית. קורסים, סדנאות, […]אומרים עליה [שלא בצדק] שהיא טכניקה מהירה להתרגעות, לסילוק של מחשבות שליליות, לפת…
[ad_1] אומרים עליה [שלא בצדק] שהיא טכניקה מהירה להתרגעות, לסילוק של מחשבות שליליות, לפתרון כל בעיותינו. אומרים עליה [שלא בצדק] שהיא מעשה מסתורי, עלום, כזה ששייך לקדושים, למתבודדים ולמתנזרים. אומרים עליה [שלא בצדק] שהיא עלולה להיות מסוכנת, שלא לומר אנוכית, שעלולה להבריח אותנו מן העולם. מדיטציה. והיא – כל כולה פקיחת חלון רחב אל רגע […]מה ערך חיי? בסוף [איני יודע איזה סוף] אחד אומר: הרווחתי שלוש מאות מעות, אחר או…
[ad_1] מה ערך חיי? בסוף [איני יודע איזה סוף] אחד אומר: הרווחתי שלוש מאות מעות, אחר אומר: היו לי שלושת אלפים ימי תהילה, אחר אומר: הייתי שלם עם מצפוני ודי בכך, ואני, אם יופיעו שם וישאלו למעשיי, אומר: הבטתי בדברים ותו לו. פרננדו פסואה כאלה היו ימי הקיץ, 1991. [ad_2] לצפייה בפייסבוקתורת הנפש הבודהיסטית מצביעה על שלושה מקורות לאי נחת שלנו; שלושה מקורות השזורים ז…
[ad_1] תורת הנפש הבודהיסטית מצביעה על שלושה מקורות לאי נחת שלנו; שלושה מקורות השזורים זה בזה ומזינים האחד את רעהו. האחד הוא ההצמדות [האובססיבית] או האחיזה שאינה מרפה ואינה משחררת. השני הוא האיבה: הדחייה, הסירוב, הבריחה או ההתעלמות מן המציאות. ואילו השלישי [והחמקמק מכולם] הוא התעתוע: הראייה והאבחנה הבלתי נכוחה של טבע הדברים. נדמה לי […]כולנו מורים. כולנו תלמידים. שיחה במסגרת יום עיון של "בודהיזם בישראל" על יחסי מור…
[ad_1] כולנו מורים. כולנו תלמידים. שיחה במסגרת יום עיון של "בודהיזם בישראל" על יחסי מורה תלמיד. קריאה פואטית של היחסים הללו באמצעות יצירה סינית קטנה ואהובה עלי במיוחד, "איש מחפש פר". מיהו המורה בטקסט? מה מורה הטקסט? ומהם טבע היחסים בתוך מסע החיפוש? לא יותר מכמה מילות הרהור. וכמובן, אשמח להארותיכם המיטיבות. הזדמנות לשוב ולהוקיר […]ד"ר נעמה אושרי | בית אימון בודהיסטי – לרוח וללב
[ad_1] לפני יותר משמונים שנה קבעו שני חלוצים, שלמה הלפרין וזוגתו, יפה צ'רטיאנקו, את ביתם בחולות, מה שיהיה לימים מושב כפר ויתקין. צעד אחר צעד, הם נטעו פרדס קטן. שתלו גן ירק. הקימו רפת צנועה ולצידה גם לול מטילות ובית אימון לאפרוחים. ביזע ועמל ועם תחושת שליחות ורוח נעורים הוציאו השניים את לחמם מן הארץ, […]מעברים – הכינוס השנתי השני על מיינדפולנס
[ad_1] מוזמנים לכנס המיינדפולנס השנתי – והפעם בסימן מעברים. חמישי הקרוב, ה- 7.7 במרכז תרבות אשכול פיס, ר"ג. התכנית עשירה ומגוונת, הנה כאן, נתראה! נעמה מעברים – הכינוס השנתי השני על מיינדפולנס כנס חדש מבית אמציה – הכינוס השנתי השני על מיינדפולנס כנס וסדנאות, 7 + 10 ביולי 2016 כל הפרטים בפנים – לחצו על […]חברות וחברים יקרים, בואו והצטרפו למסע! לקראת שנת הלימודים החדשה, אני שמחה להציע …
[ad_1] חברות וחברים יקרים, בואו והצטרפו למסע! לקראת שנת הלימודים החדשה, אני שמחה להציע כאן שלל קורסים וסדנאות ללימוד הדהרמה – בתנועה שבין מזרח ומערב, בהשראת הפואטיקה והאמנות, בחיק הטבע ובבית האימון שבכפר. כל הפרטים בקישור, ההרשמה החלה. מאוד אשמח להצטרפותכם למעגלי הלימוד, התרגול והדרך! יבורכו הימים בטוב, נעמה https://naamaoshri.com/%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%A1%D7%93%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%AA/ [ad_2] לצפייה בפייסבוקסינמה נירוונה מפגש קולנועי עם נעמה אושרי
[ad_1] הצטרפו אלי למפגש קולנועי בבוקר שבת.. נשוחח על טבעו המורכב, המטלטל והמאתגר של המסע הרוחני. בתום השיחה נצפה בסרט הארגנטיני הנפלא "בודהא אחד", המגולל את סיפורו של צעיר מן העיר הגדולה, שבעקבות משבר נפשי עמוק מוצא עצמו בתוך תרגול רוחני קיצוני במקדשי הזן שבהרים. * שבת, ה- 2.7, בשעה 11:00, בסנימטק ת"א. מוזמנים באהבה! […]מפגש יום של לימוד המשנה הבודהיסטית-"אימון הרוח בחיי המעשה" 1.7.2016 – עמותת מרחבים משגב
[ad_1] חברות וחברים מן הצפון! מוזמנים להצטרף אלי לסדנת מדיטציה ושיח על אימון הרוח הבודהיסטי בחיי המעשה. שישי הבא, 1.7, בין השעות 10-16, במועצה האזורית משגב. נותרו מקומות אחרונים. אשמח לבואכם, נעמה מפגש יום של לימוד המשנה הבודהיסטית-"אימון הרוח בחיי המעשה" 1.7.2016 – עמותת מרחבים משגב [ad_2] לצפייה בפייסבוקד"ר נעמה אושרי – אימון הרוח הבודהיסטי בחיי המעשה
[ad_1]"בת קול ברוח" – מדיטציה, מוזיקה, רוח וגוף – שבת דהרמה, ה- 23.7, בין 10:00-16:00, בכפר ויתקין
"בת קול ברוח" מדיטציה, מוזיקה, גוף ורוח מוזמנים להצטרף אלינו לשבת דהרמה, על קו התפר העדין שבין שתיקה לצליל, בין נוכחות ליצירה, בין גוף לבין רוח. נפתח את המפגש במגע עם תיבת התהודה שבנו – נקשיב לשירה, לצלילים, ליצירה המדיטטיבית שתוליד אביגיל, כולה פרי הרגע הזה. נמשיך בתרגול פתוח של מדיטציה – בחירות להקשיב לקול, בהזמנה לנכוח […]בית אימון בודהיסטי לרוח וללב
ברוכים הבאים לבית האימון...לפני יותר משמונים שנה קבעו שני חלוצים, שלמה הלפרין וזוגתו, יפה צ'רטיאנקו, את ביתם בחולות, מה שיהיה לימים מושב כפר ויתקין. צעד אחר צעד, הם נטעו פרדס קטן. שתלו גן ירק. הקימו רפת צנועה ולצידה גם לול מטילות ובית אימון לאפרוחים. ביזע ועמל ועם תחושת שליחות ורוח נעורים הוציאו השניים את לחמם […]ד"ר נעמה אושרי | הרצאות
[ad_1] בעיקר, אבל לא רק בבית האימון.. שמחה לחלוק עמכם כאן את לוח ההרצאות לשנה הבאה – * מבוא קצר לבודהיזם, * סדרת הרצאות בין מזרח ומערב – "אם תפגוש את הבודהא בדרך" * סדרה חדשה על "האדם המחפש משמעות" * מפגשים קולנועיים בסנימטק תל אביב… ועוד הפתעות – בגליל, בפרדס חנה, ברעננה ובבית, פנימה. […]בת קול ברוח – שבת דהרמה, מוזיקה, גוף ורוח עם נעמה אושרי ואביגיל אמסטר
[ad_1] "בת קול ברוח" – שבת דהרמה על קו התפר העדין שבין שתיקה לצליל, בין נוכחות ליצירה, בין גוף לבין רוח. מנחות בצוותא: ד"ר נעמה אושרי, תלמידה ומורה בדרך הזן. אביגיל אמסטר – זמרת, יוצרת מוזיקה מרחיבת תודעה ומטפלת בשיטת ווקאל יוגה. ******************************************************** נפתח את המפגש במגע עדין עם תיבת התהודה שבנו – נקשיב לשירה, […]למי שירצה לצלול לתוך ים החכמה הבודהיסטית – והפעם דרך האוזניים. בהקשבה: מצורפים כ…
[ad_1] למי שירצה לצלול לתוך ים החכמה הבודהיסטית – והפעם דרך האוזניים. בהקשבה: מצורפים כאן לינקים לאתרים שמהם אפשר להוריד ללא תמורה [בתרומה בלבד]: אלפי שעות של הרצאות משובחות ממיטב המורים דוברי האנגלית. http://www.buddhistchaplainsnetwork.org/DharmaTalks.htm http://www.audiodharma.org/talks-all.html http://freebuddhistaudio.com/ [ad_2] לצפייה בפייסבוקסינמה נירוונה מפגש קולנועי עם נעמה אושרי
[ad_1] מוזמנים להצטרף אלי למפגש קולנועי, בעקבות ביל פורטר, סופר ומתרגם שהקדיש שנים רבות של התעמקות בכתבי החכמה הסינית הקדומה אגב נדודים אל הנזירים שבהרים. במפגש נשוחח על נדודים כמסע רוחני ועל שירה כמפתח להתמרת הלב. בתום השיחה יוקרן הסרט "הנזירים מהרי ג'ונגנאן", המתאר את מסעותיו של פורטר. * שבת, ה- 18.6.16 ב17:00, בסינמטק תל […]בת קול ברוח – שבת דהרמה, מוזיקה, גוף ורוח עם נעמה אושרי ואביגיל אמסטר
[ad_1] שתי אהבות בשבת אחת – שקיטה וצליל, מוזיקה ודהרמה. מוזמנים להצטרף אלינו באהבה, אביגיל ונעמה "בת קול ברוח" – שבת דהרמה על קו התפר העדין שבין שתיקה לצליל, בין נוכחות ליצירה, בין גוף לבין רוח. מנחות בצוותא: ד"ר נעמה אושרי, תלמידה ומורה בדרך הזן. אביגיל אמסטר – זמרת, יוצרת מוזיקה מרחיבת תודעה ומטפלת בשיטת […]מפות דרכים לרוח – ממזרח וממערב – להתמרת התודעה והלב – בצוותא עם ד"ר צילה זן-בר צור
הקורס הוא הזמנה מיוחדת במינה למסע במרחב, בזמן ובתודעה. נתוודע לשלוש מפות דרכים עתיקות מן המזרח והמערב, שבכולם תיאור פואטי של תנועת הנפש בדרכה אל השחרור. נעמיק לחקור את שלוש המפות הדרכים באמצעות קריאה, כתיבה, מדיטציה, ריטואל והשראה של הדמיון ונחפש בהן התייחסות והשראה גם לשאלות החיפוש, המשמעות והדרך שלנו, כאן ועכשיו.מעברים – הכינוס השנתי השני על מיינדפולנס
[ad_1] מוזמנים לכנס השנתי למטפלים – על מיינדפולנס ומעברי החיים. יומיים של הרצאות וסדנאות מרחיבות לב. כל הפרטים בקישור. אשמח לקראתכם, נעמה מעברים – הכינוס השנתי השני על מיינדפולנס כנס חדש מבית אמציה – הכינוס השנתי השני על מיינדפולנס כנס וסדנאות, 7 + 10 ביולי 2016 כל הפרטים בפנים – לחצו על הקישור! [ad_2] לצפייה […]ד"ר נעמה אושרי | הרצאות
[ad_1] וגם.. סדרות חדשות של הרצאות, והשנה בדגש הזיקה שבין מזרח ומערב. מוזמנים לבקר!ד"ר נעמה אושרי | קורסים וסדנאות
[ad_1] הקיץ מנביט תכניות לימוד חדשות. הנה הצצה ראשונה..מסע בודהיסטי אל האי-גיון של אליס בארץ הפלאות
[ad_1] מוזמנים להצטרף אלי למפגש של אי-גיון, קואנים וחידות חיים עם אליס בארץ הפלאות וחכמי הזן שמעבר להרים. הערב, יום א', ה- 29.5, 19:30-21:00, בבית ציוני אמריקה, ת"א. אשמח לקראתכם, נעמה מסע בודהיסטי אל האי-גיון של אליס בארץ הפלאות 29 למאי | 19:30 – 21:00 יצירותיו של לואיס קרול מהוות אתגר לא רק ללוגיקנים אלא […]מה לבודהא ולבורא עולם? הצטרפו אל דליק ואלי, היום בשעה ארבע לתכנית "מה שלימד הבו…
[ad_1] מה לבודהא ולבורא עולם? הצטרפו אל דליק ואלי, היום בשעה ארבע לתכנית "מה שלימד הבודהא" שיחה בודהיסטית-חילונית ומלאת אמונה – על אלוהים, הוא החידה הגדולה של חיינו. הכניסה לשידור מכאן: http://live.eol.co.il/ שבת של שלום ואמן, נעמה [ad_2] לצפייה בפייסבוקאם תפגוש את הבודהא בדרך
[ad_1] מנקודת מבטו של האיש הצעיר, אמר פעם שופנהאואר, החיים הם עתיד אינסופי. ואילו מנקודת מבטו של הזקן – החיים אינם אלא עבר קצרצר. מוזמנים להצטרף אלי הערב למפגש בין בודהא לקהלת – שיחה על משמעות החיים, על הבל הקיום ועל "עת לכל חפץ". ומה לחכם באדם – ולחיינו, כאן ועכשיו? בית ציוני אמריקה, 19:30-21:00. […]ד"ר נעמה אושרי | "שירת העשבים" – מדיטציה, השראה וכתיבה בחיק הטבע
[ad_1] זֶה הַזְּמַן לְהִתְבּוֹנֵן עַל הַכֹּל מִקָּרוֹב. עַל הַתָּא שֶׁלִּפְנִים הַתָּא. עַל מַה שֶּׁקָּרוֹב לָאִישׁוֹן כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁהָעַיִן מִמֶּנּוּ נוֹטָה. עַל הֶעָבָר שֶׁאֵינֶנּוּ עוֹבֵר, וְנֶחְבָּא כְּמוֹ הָעוֹר שֶׁמִּתַּחַת צִפֹּרֶן. עַל חֲלוֹם שֶׁפּוֹרֵץ מִמִּטָּה וְחַי מִתְנוֹפֵף עַל עוֹבְרִים וְשָׁבִים, כְּעַל תֹּרֶן. עַל הַלֶּחֶם שֶׁעוֹדֶנּוּ חִטָּה. עַל הַחִטָּה שֶׁמִּתָּמִיד הִיא לֶחֶם. עַל הָרֶחֶם שֶׁבְּעַצְמוֹ הוּא תִּינוֹק. עַל […]תקווה
תקווה היאהמקום בו הצעיריודע להשפיל מבט,להצטער,והזקן עודו זקוףרב קשבמסוגל עוד בנשיבת הרוח האחתלבקש לעצמו משאלה…אין זו שאיפתי/פרננדו פאסואה
"אין זו שאיפתי להיות משוררזה האמצעי שלי להשאר לבד"פרננדו פאסואה, סופר ומשורר פורטוגלי1888-1935כמה פשוט
כמה פשוטלו ידעה הפרידה כך מעצמהלהיפרד.כמו עלה, לנשור בסתמיות מלוח הלבבלא להותיר בו חותם.כמה פשוטלו ידעה הפרידהבשתיקה להסתלק,בלא לדרוש מילות סיכוםאו דבר הספד,בלא לחוש בחסרונה של אמירת'תודה' ו'סליחה' ו –'הייתה בינינו אהבת אמת,כזו שלעולם לא אוכל לשכוח'.כמה פשוטלו נשמטה הפרידה,לו נשכחה,לא נטפלת עוד אל הנפרד המתייסר,לא מתנחלת בחדרי לבו הנטושים,אפילו לא חוששת להיתלש מספר דברי ימיו.מסכימה […]האל נולד/פרנננדו פסואה
האל נולד. האחרים מתים. האמת לא באה ולא הולכת: משתנה רק הטעייה.נצח אחר יש לנו כעת והוא תמיד טוב מזה שכבר היה. עיוור, חורש המדע באדמה החרושה. משוגעת, חולמת הדת את פולחנה המיותר. אל חדש הוא רק מלה חדשה:אל תחקור ואל תאמין:הכל נסתר. פרנננדו פסואהשיר אהבה יפני, מאה 10
אחרי שראיתי את שאהבה נפשיבחלומי,קוסמים ללביתעתועי החלום.שיר אהבה יפני, מאה 10דקה דומיה
מבקשת דקה דומיה,לא דקה ציבורית, מגויסת בחיל ורעדה.לא דקה מהולה בעולמות חסרים – מפשפשת בעברה בקוצר רוח או תולה תקוות שווא בעתיד לבוא.מבקשת דקה דומיהאישיתאילמת,בלא 'יזכור' ובלא אל של רחמים.דקה חרישית,עם צפירה מחרידת לבבשאיש לא ישמע.מבקשת דקה דומיה –לא רק אחת לשנה,אפילו לא אחת לחודש.מבקשת דקה שבועית,דקה יומית,דקה רגעית.דקה שוככת,דקה שוכחת,דקה דוממת,דקת-מנוח דקיקהכנצח –כי סערת עלי.הימים שלי/פרננדו פסואה
אם כשאמות ירצו לכתוב את הביוגרפיה שלי,הרי אין פשוט מזה.יש רק שני תאריכים – זה של לידתי וזה של מותי,בין האחד למשנהו כל הימים הם שלי.פרננדו פסואהצילמה איריס נייסאם אי פעם/פו הדב
אם אי פעם יגיע יום שבו לא נוכל להיות ביחד, תשאיר אותי בלבך, שם נוכל להיות ביחד לנצח.פו הדבכל בוקר/אגי משעול
כל בוקר, במעבר העדין בין שינה לערות, ניתנת לנו לרגעים הזדמנות לשהות במצב תודעה מיוחד במינו, שבו אנו פנויים מעצמנו ואיננו אלא התרחשות פשוטה, חופשית ממחשבות, רגשות או רצונות. כך גם בהשראה – איננו “מרוכזים” (כפי שטועים לחשוב) כי אם להפך,שרויים בקשב נטול מושא ובלתי ממוקד שבו המחשבה אינה חומדת את תכניה, בנים ולא נים […]מְבֻקָש מָקוֹם שָקֵט/אדמיאל קוסמן
מְבֻקָש מָקוֹם שָקֵט עָלָיו תוּנַח הַנֶפֶש.לְכַמָה רְגָעִים בִּלְבַד.מְבֻקָש מָקוֹם שֶיְשַמֵש מִדְרָךְ לְכַף הָרֶגֶל.לְכַמָה רְגָעִים בִּלְבַד.מְבֻקָש עָצִיץ, עָלֶה, גִבְעוֹל, אוֹ שִיחַ, שֶלֹּא יָקוּםוְיִתְקַפֵל כּשֶהִיא תָבוֹא. לְכַמָה רְגָעִים בִּלְבַד. מְבֻקָש דִבּור אֶחָד, נָקִי, נָעִים וְחַם שֶיְשַמֵש סַפְסָלמִקְלָט, לְמִישֶהִי, קְרוֹבָה שֶלִי, יַלְדָה-יוֹנָה, נַפְשִי שֶלִיאַשר יָצאָה מִן הַתֵבָה, לכַמָה רְגָעִים, בִּשְעוֹת הַבֹּקֶר,ולֹא מָצאָה מְאָז מָנוֹח לרַגְלָה. אדמיאל קוסמןציפור נפשי/אהוד מנור
.עוד מחכה, לא אפחד, גם אם הזמן שיניו נועץ, עוד יש בי רוח עד אין קץ לאחד, שציפור נפשי בכף ידו תרעד… אהוד מנור. צילמה איריס נייס חג אהבה שמח,עד יכלו ימיהמשאלה
המשאלה שלא לסבול עוד את מכאובי הגוף ואת ייסורי הנפש משותפת לכולנו. מי מאתנו לא מחפש נתיב בריחה מן המייסר – מן הפחד, הפגיעות, הבושה, האשם, הכעס או השנאה? הכאב נתפס כאויב ומיחושי הלב – כמחסום שיש לסלקו. אלא שנתיב הבריחה מן הייסורים אינו אפשרי באמת. לזמן מה נוכל אמנם להעלים עין מן המבוע שבתחתית הלב ולמצוא נחת […]הָאִם אַתָּה מְשׁוֹרֵר?/עבדאללה עזייזה
הָאִם אַתָּה מְשׁוֹרֵר?הֵשַׁבְתִּי: לֹא.מִנַּפְשִׁי אֲנִי בּוֹרֵחַוְנִכְנָס לְתוֹךְ מַרְאָה,שָׁם אֲנִי שׁוֹמֵעַ הֵדוּמְשִיב מִלִּים. עבדאללה עזייזהמערבית: און ברקמשבר
למונח 'משבר' יש בעברית המודרנית קונוטציה שלילית של קושי, התפרקות ושֶבר. האופטימיים יעידו, כי בכל משבר טמונה בצד הקושי גם הזדמנות לצמיחה ולשינוי. אלא שאין צורך באופטימיות כדי להבין שהשניים – השבר והיצירה, ההתפרקות וההיוולדות – כרוכים זה בזה מעצם קיומם. על כך תעיד גם העברית העתיקה שכינתה את הכסא עליו כורעת האישה ללדת בשם 'משבר', משבר […]האם עלי ללכת
האם עלי ללכתולשחר פניך,או להמתין עד שתבוא?עודני מהססת והשינה נפלה עלי– ודלתי לא נעולה. שיר אהבה יפני.ג'לאל א־דין רומי
בוא, בוא, היה מי שתהיהנווד, עובד האלוהים, אוהב העזיבה,אין זה משנה.לא שיירת ייאוש היא שיירתנו.בוא, אפילו אם הפרת את נדריך אלפי פעמים.בוא, בוא עוד פעם,בוא. ג'לאל א־דין רומיריימונד קארבר
והאם קיבלת מהשרצית מהחיים האלה, למרות הכל?כן.ומה רצית?לומר על עצמי נאהב, להרגיש שאנינאהבעל פני האדמה הזאת. ריימונד קארברעל אהבה וחושך/עמוס עוז
מה היה סוד קסמו הגברי של סבא? זאת אולי התחלתי להבין רק כעבור שנים. הוא ניחן בתכונה שכמעט ואינה מצויה בין גברים, תכונה מופלאה שאולי אין סקסית ממנה בעיני הרבה נשים: הוא הקשיב.לא סתם העמיד, מתוך נימוס, פני מקשיב, בעודו מצפה בלי סבלנות שהיא תגמור ותשתוק כבר.לא היה חוטף את משפטיה של בת שיחו ומסיימם בקוצר-רוח […]שיר אהבה יפני/מאה י"ח
מדוע תאסרי עלי לחשוף את לבי?אפילו עשבי השדה והעצים חסרי הנפש –משמיעים קולם ברוח.שיר אהבה יפני, מאה י"חומי אהיה מחר
ומי אהיה מחר, כשיימוג בי זיכרון אתמולך?מבטך הפך זה מכבר לתמונה,קולך היה רק לאותומרווח האותות דומם לאיטונספג בכאב בתהום הנשייה.שדה הלב הופך בור,פעימותיו מתגרגרות לאבק,אהבתו מתכלה לאפר.ההיית..? ההייתי..?האם נשוב ונהיה עוד..?מרים חלפי
היום כבר איבד מיומומולד חיוור מולך בשמייםכבר לא אורועוד לא חושך בשעה הזאתבין אור לחושךאין בי חטאואין בי חסד הדברים הרחוקיםקרבים אליוהקרוביםרוחקים אני בתווך ישות זעירההמכילהעד אין להכיל ובשעה הזאתאין חוצץ ביניובין מהשמכיל אותי מרים חלפיבתמונה: הגר ביתי מפרו הרחוקהמישל פוקו סדר השיח
"לשיח שעלי לשאת היום, ולאלה שאצטרך לשאת כאן אולי במשך שנים, הייתי רוצה, לו הדבר היה אפשרי, להסתנן בחשאי. יותר משהייתי רוצה לשאת דברים, הייתי רוצה להיעטף על ידי הדברים ולהינשא באמצעותם הרחק מעבר לכל התחלה אפשרית. הייתי שמח להיווכח כי בשעת הדיבור עצמו, קול שאין לו שם מקדים אותי זה מכבר: או אז הייתי […]זרע ופרח
הזרע לעולם לא יזכה לפגוש בניצן,הניצן לעולם לא יכיר את הפרח,הפרח לא ידע שיום אחד יהיה לזרע.בלא מותו של הזרע איך ינץ הניצן?בלא מותו של הניצן איך יפרח הפרח?בלא מותו של הפרח איך יוזרע הזרע?זרע ופרח – בלא פגישהמתים זה אל זהומנצים חיים.מדיטציה
שמעו מה אומרים עליה [ושלא בצדק…]* שהיא טכניקה מהירה להתרגעות, לסילוק מחשבות שליליות ולפתרון כל בעיותינו.* שהיא מעשה מסתורי, עלום, כזה ששייך לקדושים, למתבודדים ולמתנזרים.* שהיא עלולה להיות מסוכנת ולבטח אנוכית, כזו שמבריחה אותנו מן העולם.מדיטציה.והיא – כל כולהפקיחת חלון רחב אל רגע ההווה.תהייה ובהייה,בהתכוונות לב שלמה ובלא כל שיפוט..פרננדו פסואה
מה ערך חיי? בסוף [איני יודע איזה סוף] אחד אומר: הרווחתי שלוש מאות מעות, אחר אומר: היו לי שלושת אלפים ימי תהילה, אחר אומר: הייתי שלם עם מצפוני ודי בכך, ואני, אם יופיעו שם וישאלו למעשיי, אומר: הבטתי בדברים ותו לו. פרננדו פסואה ימי הקיץ, 1991.אם תפגוש את הבודהא בדרך
"נשמתו של העולם ברגעים,לחינם בדורות נבקשנה. נפלאים, נפלאים עד אין חקר חייו הגדושים של הרגע…" נתן אלתרמן תודה גדולה וחמה לכל משתתפי הקורס הרענני "אם תפגוש את הבודהא בדרך"..תודה על החקר ועל נפלאות הרגע.בעוד שבועיים נמשיך את המסע בכיוונים חדשים, וגם מי שלא היה אתנו מוזמן להצטרף. פרטי התכנית: כאן: אנא גוללו מטה..https://naamaoshri.com/הבודהא-בדרך-מפגשים-שהיו-לא-שלא-היו-עם-ד/פנים אל פנים
פנים אל פנים ואין מה לומר.מתוך "בידיים ריקות שבתי הביתה". פסוקי זן בתרגומם של איתן בולוקן ודרור בורשטיין.אין מה לומררק געגוע לפנים אל פנים'אני אוהבת אותך'.
לו הייתה לי רק עוד שעה אחת לחיות –שישים דקותשלוש מאות ושישים שניות –נשימות אחדות, פעימת לב דועכת,כפות ידיים חמימות על לחי,הייתי מבקשת ללחוש לך,[לו רק היה ניתן לי],לומר'תודה'ו'סליחה'וגם'אני אוהבת אותך'.ואולי[ורק אם אפשר היה עוד לבקש],הייתי מאושרת לדעת,שהאהבה הזאתגם עבורךהייתהבאמת.כאחד האדם
בספרו "אמא ומשמעות החיים" מספר ארווין יאלום על מפגשיו הקרובים עם מטופליו. פולה, אישה מלאת חיות, נטולת שדיים שבגופה פשה הסרטן, מספרת ליאלום שתקופה זו בחייה היא "תור הזהב". "נסה להבין" היא אומרת, "הזהב אינו המוות, אלא ההתנסות בחיים לנוכח פני המוות. חשוב כמה חד ויקר מפז כל מה שקורה בפעם האחרונה: האביב האחרון, המעוף האחרון […]הקשבה
"ההקשבה היא הכלי החשוב ביותר שעומד לרשותנו למימוש הפוטנציאל האנושי", טוען הפסיכולוג קארל רוג'רס. ולא בכדי: היא מאפשרת לפתוח מרווח לנשימה, מרחב להתבוננות, זמן למחשבה ולדיבור שיש בו יותר חמלה ופחות כעס, יותר תשומת לב ופחות דחף אוטומטי.* אני מבקשת להזמינכם למסע קצר הנוגע בתרגול אמנות ההקשבה והדיבור בהשראת החכמה הבודהיסטית. נתרגל מדיטציית קשב פתוח, […]אִם תִּתֵּן לִי חֶלְקִי /לאה גולדברג
אִם תִּתֵּן לִי חֶלְקִי בְּאֵימַת מַחֲשַׁכֶּיךָאוּלַי יֵאוֹר לִי מְעָט.אִם תִּפְרֹק עַל כְּתֵפַי אֶת כֹּבֶד עֻלְּךָ מֵעָלֶיךָאוּלַי יֵקַל לִי מְעָט.אִם תָּבִיא אֱלֵי כְּפוֹר עַזְבוּתִי אֶת צִנַּת בְּדִידוּתֶךָאוּלַי יֵחַם לִי מְעָט. כְּמוֹ עֵץ בִּשְׁלָגָיו, הַנּוֹצֵר אֶת אֲבִיב נִצָּנָיובַּקָּרָה,אֶעֱמֹד בְּפִתְחֵי יְגוֹנֶיךָ.וְהָיָה מַכְאוֹבְךָ לִי תְּשׁוּרָה.בְּיָדַיִם טוֹבוֹת אֶשָּׂאֶנּוּ.לֹא אֶפֹּל, לֹא אֶכְרַע –אַל תִּירָא. לאה גולדברגדיוק הכאב/יהודה עמיחי
דיוק הכאב וטשטוש האושר. אני חושבעל הדיוק שבו בני אדם מתארים את כאבם בחדרי רופא.אפילו אלה שלא למדו קרוא וכתוב מדייקים:זה כאב מושך וזה כאב קורע, וזה כמו מנסרזה שורף וזה כאב חד וזה קהה. זה פה, בדיוק פהכן. כן. האושר מטשטש הכל. שמעתי אומריםאחר לילות אהבה ואחר חגיגות, היה נפלא,הרגשתי כמו בשמיים. ואפילו איש […]חמלה אחת
"…וגופך לימבטוחלוןוראי…"גופך לי מבט – דרכך אני רואה. עייניך – עיניי. ליבך – לבבי.גופך לי חלון – מבעדך אני מביטה, העולם נגלה לפני מבעד לבשרך.גופך לי ראי – דרכך אני ניבטת, אני מובטת. מבטך מקיים אותי, נוסך בי חיים. חמש מילים – עולמות אינספור – חמלה אחתמסכה
במקום לעטות מסיכהבפורים הזה,במקוםלהתחבא מאוחרי פניה של'זו שהייתי רוצה להיות',מבקשת להתקלף מן המעטים –להתנשל,להיחשף,להיפרם,להסיר את מערומיי השנים,את קליפות הקיום,את נשלי הידיעה,ולהותיר את הלב עירום,תינוקי וחשוף,כן,רךואוהב.ועל פניו יעטה מסכהשל 'פניו המקוריים',נטולת מיסוך,ספוגה בתחושת הזיקהשל קיומי בך,בניחוח נשימתך בתוכי.פורים –זמן להסיר מסכהולפגוש בי-בך-בנובשדה הריק של ההתמסרות,ובידיים פשוטות –לשוב הביתה. צילמה: Ayelet Landauהמאסטר של ההר הקר/שירתו של האנשאן
איזו היא 'דרך ההר הקר'?אין בה סימן, לא לפרסת הסוס ולא לעגלה.ערוציה פתלתלים, חומקים בלא עקבות.צוקי העד – מי ידע את גובהם?במקום בו נוטף הטל בריבוא העשביםבמקום בו הומים עצי האורן ברוח –כאן אבד השביל,כעת בא הזמן,הגוף שואל את צילו:איזו היא הדרך הביתה? שירתו של האנשאן ["המאסטר של ההר הקר"]בתרגום חופשי מאנגליתהנני
הנני משום שאני מובטתבך.הנני משום שלבי נפעםבקרבך.הנני משום שחוטי נפשישזורים בנימייך.הנני משוםאהבתך.וכשאינך עוד.הנני?לגעת בנצח
אם אי פעם אבקש לגעת בנצחלא אוכל אלא לפגוש בפירוריו,כלומר בעכשוויותו החלופית,כלומר ברגעיותו המתגרגרת,כלומר בכלומיותו הנוכחת בהרף עפעוף העין או הבלהפה.אם ארצה אי פעם לגעת בנצחלא אוכל אלא להתמסר לצו שעתוהזמנית,לקיומו החטוף,הנוכח בכל,המתכלה באחת בלא שישובעוד.אם אי פעם אבקש לגעת בנצחלא אוכל אלא להיכנע בפניו,הוא הכובל את ימי ואת לילותייבשלשלאות הזמןואיןמוצא מןה'עכשיו'.אם אי פעם אבקש לגעת […]חמלה עצמית
השבוע במפגשיי עם ההולכים בדרך [אולי בשל תכונת החג או עונת השנה המתעתעת גם את הלב] עולה שוב ושוב שאלת החמלה העצמית: האפשרות להכיל ברוך, לחבק באהבה ולקבל בלב שלם ומסור את נוכחותו המורכבת של ה'עכשיו'. בלא להתקפל מפני המאיים והמכאיב, בלא להתנפל על הנחשק או המרתיע – איך נוכל להיות עם הלב הנרעד והמיוסר […]בודהא ומשה
שנהם התייתמו מאמם בגיל צעיר.שנהם גדלו בשפע ונטשו אותו, מי מבחירה ומי בכורח.שנהם פנו מן הארמון אל חיי הסבל האנושי.שנהם נגעו בסבל ובבדידות מהם דלו את שורשי החירות והגאולה.שנהם הפכו את מסע חייהם לשביל ודרך עבור האנושות.שנהם העניקו לעולם תורת חיים של מוסר, אחריות ואהבת הזולת.אך זה שפגש בכנף האל, נותר מרוחק ועלום בלכתו.ואילו זה […]תנועת הרגלים
לא רק סוכות, אלא גם חג הפסח, הוא חג הרגלים, מועד של תנועה, נדידה, וזמן לבחון שוב את את ההרגליות ולהתחדש בתוך סדרי עולם, בלא להתנגד להם, ובלא להיבלע ולאבד בתוכם גם את טעמנו האישי.בין בישולי החג האחרונים – סידור הפרחים, הצחצוח האחרון ופתיחת הלב לקראת הבאים – מזמינה אתכם להצטרף אל דליק ואלי היום […]השאלה "לו פגש הבודהא את.." תמיד סקרנה אותי.. אז כמו שקורה עם שאלה טובה – אפשר לצ…
[ad_1] השאלה "לו פגש הבודהא את.." תמיד סקרנה אותי.. אז כמו שקורה עם שאלה טובה – אפשר לצאת לדרך, לחפש, לתהות, לשאול.. מזמינה אתכם למסע קצר ושמו "אם תפגוש את הבודהא בדרך" – והפעם בעיר הגדולה.. 5 ימי א', החל מ-8.5: מפגשים מעוררי מחשבה על מסעותיו הדמיוניים של הבודהא [והחכם הסיני] עם יונג, קהלת, פו […]למלא את הלב בחמלה
[ad_1] "למלא את הלב בחמלה" – שבת דהרמה על כוחו המרפא של הלב החומל. חמלה היא האפשרות שהלב שלנו ירטוט אל מול כאבו של אחר. היא האפשרות לגעת בכנות במקומות הכואבים והשבורים של קיומנו האנושי ולהישיר אליהם מבט רך ואוהב. חמלה היא האפשרות הגלומה בנו להושיט יד בלא להיות מוצפים, לתמוך בלא לצאת מגדרנו ובלא […]אם תפגוש את הבודהא בדרך
[ad_1] "המחפש", אמר סידהרתא, "פעמים עיניו עשויות לראות רק את מבוקשו, ואין הוא מסוגל למצוא דבר ולפתוח ליבו לשום דבר, כיוון שאינו מהרהר אלא במבוקשו, כיוון שהוא חותר למטרה, כיוון שהוא כפוי למטרה. לחפש, משמע היות לך מטרה. למצוא, משמע היותך בן-חורין, היות ליבך פתוח ונטול מטרה. אתה, מכובדי, אפשר באמת מן המחפשים אתה, שכן […]ד"ר נעמה אושרי | בודהיזם בחו"ל
[ad_1] נותר מקום אחרון למסע לנפאל בנעליו של הבודהא בספטמבר הקרוב. מוזמנים.. ד"ר נעמה אושרי | בודהיזם בחו"ל [ad_2] לצפייה בפייסבוקקול הקוקיה והיום, רק היום אין איש. שוהקו [1659-1722]
[ad_1] קול הקוקיה והיום, רק היום אין איש. שוהקו [1659-1722] [ad_2] לצפייה בפייסבוק"כשהייתי עדיין חלק מצוות המורים בסטנפורד, השתתפתי בקבוצה קטנה של רופאים ופסיכולו…
[ad_1] "כשהייתי עדיין חלק מצוות המורים בסטנפורד, השתתפתי בקבוצה קטנה של רופאים ופסיכולוגים קונבנציונליים שהוזמנו לכיתת-אמן בת יום אחד עם דוקטור קרל רוג'רס, פסיכותרפיסט הומניסט חלוץ. הייתי צעירה וגאה על מומחיותי ועל שביקשו את דעתי ואת עצתי. הגישה של רוג'רס לתראפיה, שנקראה "התייחסות חיובית ללא תנאי" נראתה לי גרועה ביותר ומורידה את הסטנדרטים. בכל זאת, […]www1.biu.ac.il
[ad_1] חברות וחברים יקרים! מוזמנים להצטרף לכנס "גשר בין מזרח ומערב" באוניברסיטת בר אילן, בשני הקרוב. התכנית – בקישור. נתראה! נעמה http://www1.biu.ac.il/File/events2016/JewishAsian.pdf www1.biu.ac.il [ad_2] לצפייה בפייסבוקד"ר נעמה אושרי – אימון הרוח הבודהיסטי בחיי המעשה updated their cover photo.
[ad_1] ד"ר נעמה אושרי – אימון הרוח הבודהיסטי בחיי המעשה updated their cover photo. [ad_2] לצפייה בפייסבוקחגיגת ספר "כאור בשולי הענן"
[ad_1] חברות וחברים יקרים! לקראת צאתה של המהדורה השנייה של "כאור בשולי הענן", הוצאת פראג ואנכי שמחים להזמינכם להצטרף אלינו לחגיגת ספר בהשתתפות צילה זן-בר צור, רות קלדרון, בהנחייתו של דליק ווליניץ ובהשתתפותכם, הקהל. נקרא מתוך הספר ונשוחח על טבע הלב ועל לב הטבע בהשראת החכמה הבודהיסטית והפואטיקה העברית. שבת, ה- 16.4, בשעה 17:00 בבית […]חברות וחברים יקרים! מוזמנים לכנס ’תודעה חדשה’ מבית 'פראג': שישי-שבת 15-16.4.201…
[ad_1] חברות וחברים יקרים! מוזמנים לכנס ’תודעה חדשה’ מבית 'פראג': שישי-שבת 15-16.4.2016, בית ציוני אמריקה, תל אביב. בכנס – הרצאות, סרטים ומפגשים עם מורים בדרך הרוח, וגם חגיגת ספר לכבוד 'כאור בשולי הענן', בהשתתפותם האוהבת של צילה זן-בר צור, רות קלדרון ודליק ווליניץ. כל הפרטים בקישור. נתראה! נעמה http://prag.co.il/%D7%AA%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%94-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94/#.VvJesdIrLIU [ad_2] לצפייה בפייסבוק"סגור את פיך ואמור מילה אחת" – עולם השירה ותרגול הישיבה במסורת הזן – יושב וכותב: הבלוג של איתן…
[ad_1] "סגור את פיך ואמור מילה אחת" – מפגש דהרמה עם איתן בולוקן: על עולם השירה והתרגול במסורת הזן. שבת, ה- 14.5, בין 10:00-16:00, בכפר ויתקין. מספר המקומות מוגבל. נשמח לקראתכם, איתן ונעמה "סגור את פיך ואמור מילה אחת" – עולם השירה ותרגול הישיבה במסורת הזן – יושב וכותב: הבלוג של איתן… כיצד מסייעת השפה […]ד"ר נעמה אושרי | סנגהה בחול – קבוצת מדיטציה שבועית בחיק הטבע
[ad_1] מוזמנים ל"סנגהה בחול" – קבוצת מדיטציה שבועית בדיונות של נחל אלכסנדר. מדי שלישי, בין 9-11, החל מ- 29.3. נא שתפו והעבירו הלאה ולמי שיכול/ה למצוא עניין, תועלת והנאה מן המפגש. בברכה חמה! נעמהמוזמנים להצטרף אלי למפגש קולנועי, שבת ב- 17:00 בסנימטק, ת"א. נשוחח על הקשר בין …
[ad_1] מוזמנים להצטרף אלי למפגש קולנועי, שבת ב- 17:00 בסנימטק, ת"א. נשוחח על הקשר בין אימון הרוח, האמנות והפעילות למען שלום בעולם. בתום השיחה יוקרן הסרט "לצייר את השלום". מוזמנים באהבה, נעמה מה בין אמנות, תרגול תשומת לב ונוכחות ערה ובין פעילה חומלת, אכפתית ומעורבת בחיים מפגש קולנועי מרתק עם ד'ר נעמה אושרי, יוקרן הסרט: […]מדענים: זיוף מדיטציה סייע לנו להבין את השפעותיה החיוביות | מהות החיים
[ad_1] מדיטציה ומדע..לך תדע.. מדענים: זיוף מדיטציה סייע לנו להבין את השפעותיה החיוביות | מהות החיים בתקופה האחרונה נדמה כי כמעט בכל מגזין, עיתון או כתב עת שתפתחו – תמצאו מחקר על מדיטציה או מיינדפולנס. התרגול המדיטטיבי כבר יצא מזמן מגבולות העולם הרוחני-בודהיסטי והוא פופולרי היום גם בשדות העסקים, החינוך והטיפול. כולם מהללים ומשבחים, אך […]לגלות את העולם אחרת: מסע לנפאל בדגש בודהיזם – בהדרכת ד"ר נעמה אושרי
[ad_1] חברות וחברים יקרים! מזמינה אתכם לצאת אתנו אל גג העולם בנעליו של הבודהא בספטמבר הקרוב. זהו מסע ייחודי אל ממלכת ההימלאיה, מחוץ למסלול התיירים הרגיל, והוא משלב תרגול מדיטציה, לימוד בודהיזם ומפגש עם התרבות והאמנות הבודהיסטית: בהדרכה משותפת עם מידן וישינסקי מדריך ותיק בנפאל. נותרו מקומות אחרונים…. מחכה לכם בשמחה, נעמהד"ר נעמה אושרי | התחילו במקום שאתם נמצאים..
[ad_1] לעולם אני כאן, שוכנת ברגע הזה..תמונה אחת שווה שבע-עשרה הברות – אלכסון
[ad_1] תמונה אחת שווה שבע-עשרה הברות… תמונה אחת שווה שבע-עשרה הברות – אלכסון אמור לי מיהו משורר ההַײקוּ האהוב עליך ואומר לך מי אתה. אני נחלתי את שירי מטוֹמוֹזוֹ. אני משערת שלא פגשתם את שיריו באנתולוגיות ההייקו באנגלית או בספרי הזֶן של ההייקו שהתפרסמו בישראל, אבל ביפאן טוֹמוֹזוֹ הוא דמות ידועה למדי. הוא חלק מסדרת […]ד"ר נעמה אושרי | אמנות ההקשבה לפעימות הלב
[ad_1] "אדם שאל את מורה הזן איקקיו (משורר, פרחח, אמן של דרך התה, אוהב נשים מן המאה החמש עשרה ביפן), ,מורי, האם תוכל לכתוב לי כמה חוקים של החוכמה העליונה?, מייד נטל איקקיו את המכחול וכתב, "קשב" "זה הכל? שאל האיש, "לא תוכל להוסיף משהו"? איקקיו הוסיף עוד פעמיים, "קשב, קשב". האיש היה מוטרד. "מההה! […]בידים ריקות שבתי הביתה – פסוקי זן
[ad_1] לגעת ביופיו של הרגע.. בידים ריקות שבתי הביתה – פסוקי זן פורסם בתאריך 12 בפברואר 2016 במדור הספרות של ידיעות אחרונות, מוסף 7 לילות [ad_2] לצפייה בפייסבוקבקשב רב – אלכסון
[ad_1] שימו לב בבקשה… בקשב רב – אלכסון קשה מאוד להתרכז בדבר אחד ויחיד כיוון שדברים רבים מתחרים על הקשב שלנו בכל רגע נתון. אולי אתם עובדים על מחקר מקוון חשוב כשפרסומת עצומה בגודלה משתלטת לפתע על המסך ולוכדת את תשומת לבכם; ואולי אתם מתישים את משאבי הקשב שלכם בדילוג הלוך ושוב בין אפליקציות שונות. […]ד"ר נעמה אושרי – אימון הרוח הבודהיסטי בחיי המעשה
[ad_1]נשמת כל חי.."Every tree, every plant, has a spirit. People may say that the plan…
[ad_1] נשמת כל חי.. "Every tree, every plant, has a spirit. People may say that the plant has no mind. I tell them that the plant is alive & conscious. A plant may not talk, but there is a spirit in it that is conscious, that sees everything, which is the soul of the plant, […]ד"ר נעמה אושרי | בודהיזם יום יום – אימון הרוח בחיי המעשה
[ad_1] מוזמנים להצטרף אלי למחזור האביב של קורס המבוא לתורת הנפש הבודהיסטית. 12 מפגשים של תרגול מדיטציה למן הצעד הראשון בשילוב לימוד שיטתי ומעמיק של המשנה הבודהיסטית כתורת החיים פשוטה ורלוונטית. * ימי ד, אחת לשבוע, בין השעות 17:00-19:30, החל מ- 6.4, בכפר ויתקין. ההרשמה בעיצומה. מוזמנים מאוד לשתף ולהשתתף. מחכה לכם, נעמהJack Kornfield
[ad_1] הליכת אמת בדרך הרוח דורשת אומץ, רכות ונכונות כנה לפתוח את הלב לכל הרוחש בו, לכל הרוחש סביבו. להיות בשלמות, בלא להימלט. בלא להתקפל. בלא להתנפל. לנשום בעדינות ובחמלה את ארעיותו של הרגע. לגעת בחסד השבריריות, לדעת את חלופיותינו, ולא לוותר על האהבה… Jack Kornfield Equanimity is not indifference, and compassion is not pity. […]ג'ק קורנפילד – מתחיל מבראשית. מדיטציה. סדרת תרגולים לכל מי שמבקש לחזור הביתה בשל…
[ad_1] ג'ק קורנפילד – מתחיל מבראשית. מדיטציה. סדרת תרגולים לכל מי שמבקש לחזור הביתה בשלום. https://www.youtube.com/watch?v=hs-cYJQeBXY San Francisco, California – 2014 A complete (day long) and guided beginner's meditation session with Jack Kornfield.The mediation is ideal for beginners and … [ad_2] לצפייה בפייסבוקמוזמנים באהבה לשיחת סלון…
[ad_1] מוזמנים באהבה לשיחת סלון… [ad_2] לצפייה בפייסבוקFlim-Philosophy: Prospects, Directions and New perspectives | הפקולטה לאמנויות ע"ש יולנדה ודוד כץ
[ad_1] נשמע מסקרן.. כנס פילוסופיה וקולונוע באוניברסיטת תל אביב – פתוח לקהל. 5 בינואר 2016, 9:00 – 17:30 חדר 206א', בניין מכסיקו."כולנו תלמידים, כולנו מורים": מתוך מפגש "שבילים רבים – דהרמה אחת", שנערך בשישי ה…
[ad_1] "כולנו תלמידים, כולנו מורים": מתוך מפגש "שבילים רבים – דהרמה אחת", שנערך בשישי האחרון. הזדמנות להודות עד מאוד לצוות בודהיזם בישראל על המצע הרך והתומך ולכל הנוכחים במפגש, על הלב החם והקשוב. כולנו מורים, כולנו תלמידים – על יחסי מורים ותלמידים בדרך הבודהיסטית צולם במסדרת מפגשי "שבילים רבים – דהרמה אחת". 18 בדצמבר 2015 […]לגלות את העולם אחרת: מסע לנפאל בדגש בודהיזם – בהדרכת ד"ר נעמה אושרי
[ad_1] חברות וחברים יקרים! נרגשת מאוד להזמינכם להצטרף אלינו, אל מידן וישינסקי ואלי למסע בודהיסטי ייחודי אל גג העולם. נפאל, ספטמבר 2016. ההרשמה החלה!ד"ר נעמה אושרי | בודהיזם בחיי היום יום – סדרת הרצאות במועצה האזורית משגב
[ad_1] חברות וחברים מן הצפון הגלילי.. מוזמנים מאוד להצטרף אלי לסדרת הרצאות קצרה – מבוא לדרך הבודהיסטית – שתתקיים בימי א', בין 19:30-21:00, אחת לשבועיים, החל מ- 3.1.16, במועצה האזורית משגב. להרשמה: אדוה נמרוד, עמותת מרחבים: 04-9990269 מוזמנים לשתף להשתתף, נעמהמפגש בסדרת מפגשי "שבילים רבים – דהרמה אחת" כולנו מורים, כולנו תלמידים
[ad_1] מוזמנים להצטרף אלינו למפגש "שבילים רבים – דהרמה אחת" והפעם על יחסי מורה-תלמיד במסורת הבודהיסטית. שישי, 18.12,בין 10-14, בסמינר הקיבוצים. כל הפרטים בקישור המצורף. אשמח לקראתכם, נעמה על יחסי מורים ותלמידים בדרך הבודהיסטית משתתפים: הנזירה טובטן צ'וקי, הנזיר פניינדו בהיקהו, ד"ר תור גונן, ד"ר נעמה אושרי, לילה קמחי מנחים: אילן לוטנברג ואבי פאר את […]Dharma Friends Israel
[ad_1] תודה לידידי הדהרמה על ההמלצה החמה. מי ייתן ותרבה נחת Dharma Friends Israel מוזמנים להכיר: האתר הנפלא של גלן סוונסן- המון הקלטות של שעורים, מדיטציות וחומרים נוספים [ad_2] לצפייה בפייסבוקד"ר נעמה אושרי | הבודהא בדרך – מפגשים [שהיו לא שלא היו] עם דמויות במערב – סדרת הרצאות ברעננה
[ad_1] מחר יתקיים המפגש השני בסדרה "אם תפגוש את הבודהא בדרך.." – שיחות שהיו [או לא היו] בין הבודהא לדמויות מעולם הרוח במערב. והפעם – בודהא פוגש את יונג. שיחה על "העצמי", על מנדלת החיים ועל הגשר שבין מזרח ומערב. בית יד לבנים, רעננה, בשעה 18:30. פרטים והרשמה בקישור. אשמח לקראתכם, נעמה"כולנו מורים, כולנו תלמידים: על יחסי מורים ותלמידים בדרך הבודהיסטית" מפגש "שבילי…
[ad_1] "כולנו מורים, כולנו תלמידים: על יחסי מורים ותלמידים בדרך הבודהיסטית" מפגש "שבילים רבים – דהרמה אחת": יום שישי, 18 בדצמבר, 10:00-13:30, בסמינר הקיבוצים. משתתפים: הנזירה טובטן צ'וקיי, הנזיר פניינדו בהיקהו, ד"ר תור גונן, לילה קמחי ואמתכם הנאמנה. להרשמה: http://www.buddhism-israel.org/activities/3811 מוזמנים באהבה! [ad_2] לצפייה בפייסבוקשמיטה..
עלינו לראות את הגוף ולאמן אותו לא בבחינת 'שלי'אלא בבחינת 'האחר'המתמלא בכוח הנפילה.היג'טקה טצומי, אמן בוטו. איריס נייס, מתוך סדנת "דרך הנהר"שיעור טבע / אגי משעול
הַחֹרֶף הֵעִיף מִן הָעֵצִיםאֶת כֹּל הַלִּירִירָצָה לְלַמֵּד מָשֶהוּעַל מִבְנֶה הָעֹמֶק שֶּלָּהֵםבְּעמְדָם כָּךְנְטוּעִיםבְּעֵרוֹמָם הָאֲפוֹר גְּרוּמִים, לֵאִיםוַחֲלוּבִיםמִפְּרִי סֶנָדוֹתשִבְרֵי תְּמוֹכוֹתסִרְטֵי סִימוּןקְרוּעִים שָלַכְתָםמִתְגוֹלֶלֶת בָּרוּחַ אַךְ מִי שֶיַּצְמִידאֶת אֹזְנוֹ הַפְּנִימִיתאֶל גּוּפָם יוּכַל אוּלָי לִשְמוֹעַאֶת סוֹדָם הַשִּיפָתִי אֶת הַחַיִיםשֶעוֹד חֹדֶש יִתְפַּרְצוּמִבְּהוֹנוֹת הַשֹּרָשִים יִנְהָרוּבְּמַעֲלֶה הַגֶּזַעלְהִנַּתֵּז מִן הָעֲנָפִים לַהֲצִיפָםבְּזִיקוּקֵי עַלְוָה יְרֻקָּהשֶבְּתוֹכָה הֲלְלוּיַת צִפָּרִיםוְזִמְזוּם דְּבוֹרִיםשֶיַּשְכִּיחַ הַכּל הַזְּמָן הוּא פֶּלֶאנשימה
לא בשאיפה כי אם במורד הנשיפה בתחתיתה בהפוגה הקטנה הכמעט לא מורגשת שם לפני תנופת החיים הממלאת שוב את הריאות ודוחקת כל ריק לצדדים ולא בשפיץ המחשבה לא כשהיא חדהמבריקה או מפתלת את עצמהכי אם בדהותה כשהיא מתפוגגת אל הסתם הנבההלפני שהוא מתכסה במחשבה אחרתשם לשם אנישם לשם אניגם אם אתמיד בכישלוני לזכורשם לשם אנישם לשם אניגם אם אתמיד בכישלוני לזכור […]פנאי..שבת בנחל..
הָיָה לָנוּ אוֹצָר סָמוּי שֶל פְּנַאיעָדִין כַּאֲוִיר הַבֹקֶר.פְּנַאי שֶל סִפּוּרִים, דְּמָעוֹת, נְֹשיקוֹתוְחַגִּים.פְּנַאי שֶל אִמָּא, סַבְתָּא, וְהַדּוֹדוֹתיושְבוֹת בְּנַחַת בְּסִיָרהשֶל זִיו,שטוֹת אַט-אַטבְּדוּגִית הַֹשָלוֹםעִם הַיָרֵחַ וְעִם הַמַּזָלוֹת. זלדה, ״שיר לשבת״- בואי ולכתינפרדים זה מזהבמורדהנשיפה האחת
מראה..
לעולם לא תתנגד, לא תשפוט ולא תדחהלעולם לא תדרוש שאשארולא תתלונן אם אעזוב בטרם עת.תמיד תהא פנויה למעני,בלא שתמהר,נוכחת לצידי ככל שאבקש,משקפת בדייקנות את נגיעות הזמן,לא מהססת להדהד גם את חריצי הכאב החבוי.בלא כחל וסרק,בלא חנופה.ככה.אז איך קורה שאני,שחושקת כל כך בכנות הזאת,שבה ונמלטתממבטפניבמראה?עבר..?
אם העבר חלף וכבר איננו,מניין שבים וצצים הגעגועים והזיכרונות?וכיצד הם מחוללים מעברם הזה את העכשיויות שלנו?אבל אם העבר אמנם כאן, רושם עצמו מבעד לגעגועים ולזיכרונות,למה מכנים אותו עבר? ואיך יוכל לנוע הלאה? ולאן בכלל יוכל לעבור?עד הכאב הבא..
לא,זה לא הכאב שמכאיב,זו המשאלה שיחדל, שיסתלק, שיימוג,עכשיו ומיד [ואם אפשר גם – לתמיד].היי הכאב, אומרים לי – כל כולך בו, כל כולו בך –ונחלצת.השתחררת מן התשוקה להשתחרר מייסוריו,ויתרת על הפחד להסתלק,הסכמת להתמסר,להיות עמו לאחד,בלא אוחזת, בלא נאחז.ואפשר אז שנרפא בך הפיצול, ובאה ללבך מעט שלווה.עד הכאב הבא.אגל של טל..
לוגמת מכוס תהשהיה פעם ענןוהיה פעם גלואגל של טל,והוא לוגם אותי –אדים מנצחחד פעמי –ונושקונוסק לואל על. צילמה [את עצמה] הגר, ביתי.ככה זה..
יודעת.שוכחת.נזכרת.מתנגחת.נכנעת.ושוב.מדיטציה..
נשימהמחשבות נודדותכאב ברכיים.כאב ברכיים מחשבות נודדותנשימה.החלילה חוזר ושבושב וחוזר חלילה.התחדשות
כל רגע הוא הזמנה להתחלה חדשה.שנזכה ונתחדשה יחדיו, גם השנה.דליק ואנכי בשיח חגיגי על התחדשות. הנה כאן:http://ondemand.eol.co.il/taxonomy/term/750שנה טובה..קץ הקיץ. ימים של שתיקה ושקיטה, עין דור. וכמה הגיגים מן הדרך..
אושר?
יהיו שיאמרו שהחופש והאושר שלנו מתחילים בנקודה שמעבר לגבולות המוכר והידוע, במרחב האינסופי שנמצא 'שם', מעבר לאני. ויהיו אחרים שיאמרו שהחופש והאושר שלנו מתחילים דווקא עם ההשלמה [אפילו כניעה] לאותו 'אני' – גורל או יעוד – ממנו, וללא כל סיכוי, אנחנו מנסים כל העת להימלט. עם מי הצדק?עד כמה סיפוק הוא פרי ההסתפקות? עד כמה […]הנחיות פשוטות למדיטציה?
הנחיות פשוטות למדיטציה?ודאי מכל..
אינך יודע מה יבוא קודם: יום המחרת או יום מותך. אימרה טיבטית ומאמר מצויין של ראם דאס על העתיד הוודאי של כולנו. http://www.ramdass.org/dying-is-absolutely-safe/גם מחר..
"…גם מחר אוסיף להיות. כדי להבחין בי יהא עלייך להיות ער מאוד. אני אהיה פרח או עלה. אני אתקיים בצורות אלה ואברכך לשלום. אם תהיה קשוב מספיק, תכיר אותי, ואז תוכל לברך אותי לשלום. אני אתמלא שמחה רבה".. לא מילות פרידה. אולי גם.ובעיקר – מבט נוסף על שלוב-היותינו כאן, על האדמה הזאת. מתוך "לב ההבנה", […]לא?
לא נכון לומר שיש 'אני'לא נכון לומר ש'אין אני'לא נכון לומר..לא?- "כשאתה סבור כי כבר אתה יודע הכל,עמוד לשעה קלה באפר פורח".אביגדור דגן, בינת השכווי
- בואנו וצאתנו – מעגל.לא נָשור ראשיתו, קצהו לא יתגַל.אין איש, אשר יוכל להודיענו,מאין באנו ואַן מפה נובַל.עומר כיאם, מאה י"אמפרסית בנציון בנשלום
- החיפוש אחר האושרדומה לעתים לניסיון השוואלגהץ את הקמטים של בבואת העציםמעל פני המים…
- דבר אותה – והיא איננה היא.שתוק אותה – וכבר תחמוק, בלא שתותיר סימן. . . . ת נ ו ע ה . . .
- אבל הוא לבדובין כה וכה…
- כל העולמות באו למשתה, כל העולמות.זה אחר זהידליקו לפידבהיכל הגוף החוגג, בטירה שפתחה שעריהלשמש,לכאב,להוויה מתחוללתבמלכותשכרתה בריתלקול כנורות הכמיההעם האוקיינוס,ועם הנס –במקדש הרוך הנצחיהחצובבאפלוליתשל רגע נמוג. המשתה/ זלדה
כבר..עדיין..
הם ׳כבר׳וגם ׳עדיין לא׳כמו נוצרים בזה הקיוםאת רזי עולם ומלואו.- בואי ולכתינפרדים זה מזהבמורדהנשיפה האחת.
- ערימת סידן – הצטברות זמניתעל קו המים:קיצור תולדות חיי.
- שלג בהרים יורד ללא הפסק, אך למרגלות העמק, שר הזמיר,פריחה.מורה הזן דוגן, מאה י"ג. מיפנית איתן בולוקן. מחכה לכם במרגלות העמק.https://naamaoshri.com/נעמה פעמון הקבוצה. עין חרוד. 1943.צילם זולטן קלוגר
- אם כל הניבט לעיניי אמיתי,מה היא אשליה?
- לו הייתי תיירת בעיר הזאת,ברגע הזה,מה הייתי רואה?ואני הלא תיירת בעיר הזאת,בעור הזה,בארעיות של הבוקר הזה..
- "אני יוצא לא החוצהאלא פנימה,אל תוכי שלי"היג'יקטה, אמן בוטוהיכן הוא הגבול בין פנים לבין חוץ? בין לצאת ובין להיכנס?בין 'אני' לבין 'אתה'?
- עוצר בדרך דמותי לא משתקפת מי פלגיםזורמים לעולםועובריםדוגן, מאה י"ג.מיפנית: איתן בולוקןרגע בנחל
- בפתח בית האימוןבחצר
רגע בחולות
"שמור על החוקים, ואז השלך אותם – רק כך תשיג חירות גמורה"באשו, מאה 17, יפן.רגע של בוקר בחולות העמק.לכל עת..
…עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת.עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹקעֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד.עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים, וְעֵת להיוולד מהן…יממ"מלח. אפריל, 2013דרך הנהר ביוון…
חלף הלילה הקצר.בחלק הרדוד של הנהרנותרה פיסת ירח.טניגוצ'י בוסון [1715-1783]פיסת יוון קטנה, בקערה של הרגע ההואדרך הנהר, פארוס, פסח 2013
נשימות של חסד. "דרך הנהר" בפארוס, פסח, 2013.תודה מכל הלב ומהגוף והרוח והנפש והנשמה על מסע מרגש, מחכים, מענג, מעשיר, מאשיר, ממלא, מרוקן, נושם, פועם, חוגג, נוגע, נוכח, שואל, פותח, חי, הווה, חווה, רוקד ושר – מסע של ככה!https://www.facebook.com/media/set/?set=a.159403314224024.1073741825.134590170038672&type=1אווארה…ותודה ליוון..פסח, 2013 בדרך הנהר
אווארה…מושג מן האסתטיקה היפנית המציין סוג של עצבות, אותו שובל של עצב המופיע, למשל, כשאנו נפרדים ממשהו. זה העצב בשל חלופיותם של דברים. לעתים זה מה שאנו מרגישים למראה עלה נושר, קליפת חרק, גוויית ציפור, קצף שהותירה על פני המים סירה ההולכת מאיתנו, חפץ שהותיר אהוב, קולה של ציפור או הד קריאתה של חייה הרחק […]- הים האביבי כל היום כולומטה-מעלה מטה-מעלה.טניגוצ'י בוסון [1715-1783] צילום רמי ימיני
דרך הנהר – הסרטון שלנו..
דרך הנהר… סרטון קטן, מסע גדול… http://www.youtube.com/watch?v=TQN2SXARuXE"דרך הנהר" – כתבה מתוך חיים אחרים, גיליון מרץ, 2013
להיות פשוט, פשוט להיות.מילים חמות על "דרך הנהר" בכתבה הבאה: https://docs.google.com/file/d/0B2X5tF1HKr7NWHhlMEYxX2pGYzA/edit?usp=sharing באדיבות "חיים אחרים", הירחון האלטרנטיבי הישראלי | בריאות, רפואה טבעית, תרבות רוחנית ומעורבות חברתית.כתבות נוספות בתחום באתר: www.altlife.allmag.co.il מוזמנים לשתף ולהשתתף,בדרך, בנהר ובאביב שביניהם..נעמה- פתית שלג לעולם לא יצנח במקום הלא נכון.אמרת זן
- מאז קיומו של המין האנושי, איננו מניחים לעצמנו לשמוח די הצורך. זה, ורק זה, הוא החטא הקדמון שלנו.אני מוכן להאמין רק באלוהים שמבין בריקודים.הנרי מאטיסמתוך יצירתה של פינה באוש
- ירח על האורןאני תולה אותו, אני מסיר אותוומתבונן כל פעם מחדש.הוקושי [1665-1718] צילם עמירם ציונוב
- what is the y that brings u to b? צילם דורון ניסים
- "תמיד ידעתי כי יבוא יום בו אבחר ללכת בדרך הזו,אולם אתמוללא ידעתי כי היוםהוא היום."נאגרג'ונה
- "יותר מכל איננו יכולים להרשות לעצמנו שלא לחיות בהווה. מאושר מכל בני התמותה הוא זה שאינו מבזבז אף רגע מן החיים החולפים על זכרון העבר. בלי לשמוע את קול התרנגול קורא מכל חצר משק בטווח האופק הנראה לעינינו, הגותנו נשארת מאחור. הצליל הזה מזכיר לנו בדרך כלל שאנחנו הולכים ומחלידים, הולכים ומתיישנים בהרגלי החשיבה שלנו […]
הזמנה להתבוננות
משק כנפי הציפור במעופה, פיתולי הדג בשחייתו, ריקוד העשב שרוחש לרוח בשדה, משט הענן, זרימת הנהר, נדודי גרגרי החול, פעימות הלב, גלי הנשימה – הכל, הכל מצוי בזרימה מתמדת. הכל נתון בשינוי בלתי פוסק. רגע נולד, רגע קמל. רגע נרקם, רגע נפרם. רגע נפגש, רגע נפרד. רגע נטען, רגע מתרוקן. העולם רוקד. החיים פועמים בלא […]כל היש הזה
כל ה'יש' הזה של הרגע הזהשאני מכנה 'חיי' נמצא כאן,רובץ לפתחי, נושם מתוכי,בחריצים זעיריםשל תחנת מעבר נסתרת,על הגשר הצר שנמתח בין עבר לעתיד. וככל שאתבונן, לא אוכל לגלותכיצד מסתננות להן כך,לאור היוםפיסות של אתמוליםמבעד לחריצי העכשיו;ואיך דבקים להם רסיסים של ימי המחרתאל הבלי הרגע,כתמים של זיכרון ועלעלים של פחד,זה בתוך זהזה מתוך זהצובעים בלא רשות,בלא חמלהובלא זמן,את […]דרך הנהר
"נדמיין לרגע מה שקורה לכולנו, שלרגעים העצמי סוגר, התודעה נעולה, ויש תחושה של חוסר אויר, המצב הזה, שהחיים היומיומיים מזמנים אותו הוא טריגר נפלא ללכת לבלות עם נעמה ואיריס, שתיים שאפשר לקרוא להן פורצות תודעה. באיזשהו תדר שיש בו קסם ועומק הן מצליחות דרך הגוף והמילים וכל הטבע שיש מסביב, לשחרר את אופני המחשבה, לתת […]- כשאני מקשיבה,גם אם אחפש,שוב ושובחומקת ממני זו שמקשיבה…
אלוהים, מודעות ומה שביניהם..
אלוהים הוא יחיד ושמו בלשון רבים.מודעות היא מרובה ושמה בלשון יחיד.ואולי זה משום שהשניים – האלוהים והמודעות –הם אחידות מרובה וריבוי מאוחדהשוכן בכל?- יתכן שאני עצמי הוא האויב שזקוק לאהבתי. קארל יונגצילמה איריס נייס
- לעולם לא תתנגד, לא תשפוט ולא תדחה.לעולם לא תדרוש שאשארולא תתלונן אם אעזוב בטרם עת.תמיד תהא פנויה למעני,בלא שתמהר,נוכחת לצידי ככל שאבקש,משקפת בדייקנות את נגיעות הזמן,לא מהססת להדהד גם את חריצי הכאב החבוי.בלא כחל וסרק,בלא חנופה.ככה.אז איך קורה שאני,שחושקת בכנות הזאת,שבה ונמלטתממבט פניבמראה..?
- בקרוב מאוד יצא לאור בעברית, בהוצאת פראג, ספרה של פמה צ'ודרון "התחילו במקום שבו שאתם נמצאים". לשמחתי, נפלה בידי הזכות לכתוב את דברי ההקדמה לספר, והרי תחילתן כאן, במקום שבו אתם נמצאים…לעולם אני כאן. שוכנת ברגע הזה.הגוף כאן.הנשימה כאן.העכשיו – גם הוא כאן.איפה עוד יכול להימצא?אין מקום אחר.לעכשיו.אין מקום אחר.לי.איני יכולה אלא להיות כאן.בחירה? גזירת גורל? […]
- המילה האנגלית vocation – שליחות, ייעוד או תכלית – באה מלשון voice והיא נוגעת ביכולת להקשיב לקול הפנימי, לקריאה החרישית ולידיעת המסתורין שעומדת לעתים בשורש ייעודנו.זו אולי הסיבה לכך, ששלמה המלך ביקש מן האל הטוב לב שומע וקשוב וקיבל ממנו בתמורה לב חכם ונבון. שהרי ההקשבה היא חכמת הלב ותבונת הייעוד והדרך..
- ההקשבה היא הכלי החשוב ביותר שעומד לרשותנו למימוש הפוטנציאל האנושי. קארל רוג'רס
מדיטציה
אמנות המדיטציה, כמו כל אמנות, דורשת כוס של הבנה,חבית של אהבהוים של סבלנות.Saint Francis de Salesמאה 16- וְהִנֵּה אַתָּה בָּא בַּיָּמִים, זָקַנְתָּ וְשַׂבְתָּ,וְיָמֶיךָ סְפוּרִים וְיָקָר מִנְיָנָם שִׁבְעָתַיִם,וַתֵּדַע: כָּל יוֹם אַחֲרוֹן תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ,וַתֵּדַע: חָדָשׁ כָּל יוֹם תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ.משירי סוף הדרךלאה גולדברג
- לגדל זקן זה להזדקן,להיות צעיר זה להצטער.שיחה עם מורה בן ארבע ובן בלי גיל
דרך הנהר
את בוקרו השמשי של השישי הזה ביליתי, לאושרי הגדול, יחד עם שותפתי הקרובה איריס נייס וחבורת "דרך הנהר", במפגש הסיום של הסדנא שלנו, בפארק הירקון. תרגלנו יחד מדיטציה בהליכה. התבודדנו עם פיסת עשב רוויה בטל. פגשנו עצים, והם למרבה המזל פגשו אותנו. פגשנו מאוד זה את זה – בגוף, בלב, ברוח. הזמנו את עצמנו להיתמך, להתגלגל, להיעשן, […]שיחה מלב אל לב עם חבר עצוב
אני מביט בשמיים בצהריי יום בהיר,יודע שהשמש זורח,אך לבי מסרב לעיני, ורואה רק שמיכה של עננים.דומע, אני שואל את עצמי: מי מבין השניים יודע את האמת: עיני הרואה את האור או לבי החש בחשכה?שיחה מלב אל לב עם חבר עצוביום יבוא..
לא יודעת מתילא יודעת איך,יודעת שיבוא הרגע להיפרדבידיים ריקותבעור חשוףכמו שבאתי.חלופיות..
איך תתכן "תקופת מעבר" אם הכל נע וחולף ועובר בלא הרף?על הלבדות..
על ה'לבדות' : מתוך הסדרה "מה שלימד הבודהא" וגם מאמר של רות נצר על הבדידות בעין יונגיאנית. http://www.israjung.co.il/netzer/bodedim/bodedim.pdfhttp://ondemand.eol.co.il/episode/733/115-114/12/%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%93-%D7%94%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94%D7%90-%D7%9C%D7%91%D7%93- סִפֵּר לִי רַב-אָמָּן אֲשֶׁר מְלַאכְתּוֹ בַּפֶּלֶד:הָיִיתִי בִּנְעוּרַי שׁוּלְיָה עָנִי וָרָשׁאֵצֶל מַסְגֵּר זָקֵן. בְּחֶרֶט וּמַפְסֶלֶתלִשְׁלֹחַ אֶת יָדִי לִמְּדַנִי הֶחָרָשׁוְסָח לִי, בְּגִשְׁתִּי נִלְהָב לַמְּלֶאכֶת: "יֶלֶד,אֱחֹז אֶת הַמַּכְשִׁיר חָזָק אֲבָל חַלָּשׁ"… מתוך "כלל גדול", נתן אלתרמן
- ”בעצם ילדותי יחידי הוצגתי, ואשאף כל חיי סתרים ודממה;מגופו של עולם אל אורו ערגתי, דבר מה בל ידעתיו כיין בי המה,ואתור מחבואים. שם דום נסתכלתי, כמו צופה הייתי בעינו של עולם“. ”זהר“, ח“נ ביאליק, תרס"א
על המדיטציה
דני, תלמידי היקר, הציע שנחליף את המילה 'מדיטציה' ב'שכינה'. אהבתי, ואני מאמצת.מצאו משכן בנפשכם, פנימה… שיעור של ג'ק קורנפילד על ה'שכינה':http://www.youtube.com/watch?v=Upjv-kuM72c- אלו הם ימיואלו הם ימיךאלה תפילותיואלה תפילותיךכאן מול שתי עיניעוברים חייך וחיי… Santhana Krishnan צילום:
דרך הנהר
מזה חמש-עשרה שנה שאני תלמידה בדרך הבודהיסטית, ויותר מכל מרגישה שאני עושה בשדה הרחב הזה רק את צעדי הראשונים. קראתי, כתבתי, מחקתי, הבנתי, שכחתי, בכיתי, צחקתי, מצאתי, איבדתי ושוב ושוב אני יוצאת לחפש. בשנים האחרונות, בזכות קשר קרוב, אוהב ויקר עם איריס חברתי הרקדנית, פגשתי את תבונת הבודהא גם במחוזות הגוף, התנועה והטבע. איריס הזמינה אותי לרקוד […]- בוקר משוטטעין עירון
- האם אתה מקשיב,האם אתה עונה לי?
- בלא בעד, בלא נגדבלא לבד, בלא יחד;יושבת בטחעל קו המתח.
- האם עלינו להתבונן רק בפריחה המלאה, או רק בירח בשמיים נקיים מענן? להתגעגע לירח מבעד לגשם, להנמיך את התריסים ולא לדעת שהאביב חולף – אלה מניעים את הלב יותר.יושידה קנקו, מאה 14. "דרך הנהר" – מדיטציה, תנועה וריקוד. 12 מפגשי בוקר שישי, 10:30 -13:30, החל מ-4.1.13. מנחות בצוותא איריס נייס וד"ר נעמה אושרי. http://riverpath.wordpress.com/2011/01/10/%D7%A1%D7%93%D7%A0%D7%AA-%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%A0%D7%94%D7%A8-watercourse-way/ מחכות לכם,איריס ונעמה […]
- "צריך שכל אדם ידע ויבין שבתוך תוכו דולק נר, ואין נרו שלו כנר חברו ואין איש שאין לו נר. וצריך שכל איש ידע ויבין שעליו לעמול ולגלות את אור הנר ברבים, ולהדליקו לאבוקה גדולה ולהאיר לעולם כולו"הרב קוק
- "ריבונו של עולם זכיני להרבות בהתבודדות תמיד, ואזכה להיות רגיל לצאת בכל יום לשדה בין אילנות ועשבים וכל שיח השדה, ושם אזכה להתבודד ולהרבות בשיחה זו, תפילה ביני לבין קוני, לשׂוח שם כל אשר עם לבבי. וכל שיח השדה וכל העשבים והאילנות וכל הצמחים, כולם יתעוררו לקראתי, ויעלו ויתנו כוחם וחיותם לתוך דברי שיחתי ותפילתי, […]
- ביום חולין הזהדרכינו מצטלבות..
- "מה עושים העצים? – צומחים ומה הבתים עושים? – עומדים והעננים? – נוסעים, נוסעים והקוצים? – עושים שריפות ומה הציפורים? – עפות עפות עפות עפות עפות עד שמתעייפות. הזמן עובר ככהוהאדמה נחהאז מה? אז מה?אז ככה…" על חכמת ה"כך מעצמו" הסינית.. https://naamaoshri.com/?p=1178
- לַכֹּל, זְמָן, וְעֵת לְכָל חֵפֶץ, תַּחַת הַשָּׁמָיִם.עֵת לָלֶדֶת, וְעֵת לָמוּת, . עֵת לָטַעַת, וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ. עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא,עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת. עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק,עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד. עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים, וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים,עֵת לַחֲבוֹק, וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק. עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד,עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ. עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר,עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר. עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת […]
על הפחד
פעם היה אדם שפחד מצילו ותיעב את עקבות רגליו. כדי להיפטר מהם רץ. ככל שהחיש את פעמיו, רבו טביעות רגליו. ככל שהגביר את מהירותו, היה צלו הולך לצדו. הוא חשב לעצמו שהוא עדיין איטי מדי, על כן מבלי שיפוש אף לרגע, רץ במהירות רבה עד שאזלו כוחותיו ומת . הוא לא הבין שלו היה עומד […]עבור, הווה, עתיד..
הם עתידיואני עברם?ואוליהם עבריואני עתידם?- לי ההולךלך הנשארשני סתווים.טניגוצ'י בוסון, מאה 18.
מדיטציה
שאל הווי ז’אנג את מא דזה מדוע הוא יושב במדיטציה. ענה לו מא דזה, ‘אני רוצה להיות בודהא.’נטל המורה אריח רצפה והחל ללטשו על פני סלע. שאל אותו מא דזה, ‘מה אתה עושה, מורי?’‘אני מלטש [את האריח] על מנת לעשותו מראה.’‘איך אפשר לעשות מראה על ידי ליטוש אריח?’‘איך אפשר להיות בודהא על ידי ישיבה במדיטציה?’מא […]מדיטציה
שוטחת מזרן דק על הרצפה. במרכזו פורשת בעדינות את כרית הישיבה. מדיטציה. מניחה את האגן במרכז הכרית. שוכלת רגליים. כפות ידי מונחת זו בחיק רעותה, אגודל נוגע קלות באגודל. חוליות הגב זקופות בגמישות, כערימה של מטבעות שמונחות ברכות זו על גב רעותה. ממרכז האגן ועד קצה הקודקוד כמו משוך חוט משי עדין. הראש מאמיר אל […]- זכרו ידידיי, בעוברכם על פניכפי שהנכם עתה, כך אף הייתי אני בימיי.כפי שהנני עתה, גם אתם תהיו בוודאיהכינו עצמכם לבוא בעקבותיי.כיתוב על מצבה במסצ'וסטס.מתוך "מי מת?" של סטיבן לוין
- חלף הלילה הקצר.בחלק הרדוד של הנהרנותרה פיסת ירח.טניגוצ׳י בוסון (1715-1783)
על הדרך..
חשוכה וחבויה, נדמה כי כי אינה קיימת, הדרך, אך בכל זאת היא שם; עשירה ושופעת, נטולת צורה ובעלת רוח; היא מנהיגה כרועה את עשרת-אלפים הדברים, אף שהם אינם מבינים זאת – לזאת ייקרא המקור, השורש.ג'ואנג דזה- ריבונו של עולם זכיני להרבות בהתבודדות תמיד, ואזכה להיות רגיל לצאת בכל יום לשדה בין אילנות ועשבים וכל שיח השדה, ושם אזכה להתבודד ולהרבות בשיחה זו, תפילה ביני לבין קוני, לשׂוח שם כל אשר עם לבבי. וכל שיח השדה וכל העשבים והאילנות וכל הצמחים, כו לם יתעוררו לקראתי, ויעלו ויתנו כוחם וחיותם לתוך דברי שיחתי […]
- ארבעים שנה.ב-רוך זכרה ברוך.
- נדמה כי הכל כה ורוד ויפהורוד האילן,הניצן,השדה,ורוד היקום,ורוד השרעף, ורודה התקווה –או נדמה? מתוך יומנה של אמא,ניר אליהו, 1961.
- משנה לשנה אני הולכת ונחשפתמעונה לעונה אני מתקלפתמסירה את כסותי הישנהמקפלת אותה בפינה ומסתכלת מציצה בתהום שמעבר לדלת כבר לא כל כך נבהלתמביטה ברקיעים שמעליזו עדיין אותה התכלת משנה לשנה אני הולכת ונרגעתכמו צידפה לבנה אני מתבקעתמשילה קליפתי הישנהאוספת אותה בפינה ומסתכלת את קמט הצחוק בעיני מקבלתהמראה מתרגלתשערה של כסף או אולי זהבעל ראשי מסתלסלת […]
- אָדָם יְסוֹדוֹ מֵעָפָר, וְסופו לֶעָפָרבְּנַפְשׁו יָבִיא לַחְמוֹמָשׁוּל כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּרכְּחָצִיר יָבֵשׁ וּכְצִיץ נובֵלכְּצֵל עוֹבֵר וּכְעָנָן כָּלָהוּכְרוּחַ נושָׁבֶת וּכְאָבָק פּורֵחַ וְכַחֲלוֹם יָעוּף. מתוך הפיוט 'נתנה תוקף' המיוחס לר' אמנון ממגנצא, ונאמר בחלק מקהילות אשכנז במוסף ראש השנה ויום כיפור.
- "הימים שעוד נכונו לנושיהיו נכונים, שיהיו רכוניםשיהיו מעלינו כמו כפות תמרים… " להיות נכון? ולא מלשון צודק, היפוכו של הטועה, כי אם מלשון בעל כוונה, כיוון והתכוונות. לחשוב, לדבר ולעשות מתוך התכוונות מלאה ומתוך שלמות של הלב. מתוך הרמוניה, תואם, זיקה וקשב לאחר ולמען הרבות טוב בעולם.מי ייתן והימים שעוד נכונו לנו, להם – נהיה […]
- קווים לדמותיקווים לדמותנו..
- בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִיםאֶת הַשָּׁמַיִם שֶׁבְּעֶצֶם אֵינָםוְאֶת הָאֲדָמָה שֶׁרוֹצָה בָּם לָגַעַת.בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִיםחוּטִים מְתוּחִים בֵּינֵיהֶםבֵּין הַשָּׁמַיִם שֶׁבְּעֶצֶם אֵינָם וּבֵין הָאֲדָמָה הַמְּשַׁוַּעַת.וְאֶת הָאָדָם הוּא יָצַרשֶׁהָאִישׁ הוּא תּפִלָה וְהוּא חוּטנוֹגֵעַ בְּמַה שֶׁאֵינֶנוּבְּמַגָּע שֶׁל רֹךְ וְדַקּוּת.
- לא כל אדם אשר יוצא לרחוברואה את מה שלפניו,על פי הרוב אדם יוצא לרחובוהוא טרוד בענייניו…
In the Service of Life
By Rachel Naomi Remen In recent years the question how can I help? has become meaningful to many people. But perhaps there is a deeper question we might consider. Perhaps the real question is not how can I help? but how can I serve?Serving is different from helping. Helping is based on inequality; it is […]- "…לכרוע על חוף הסליחה"..מספר ג'ק קורנפילד בספרו "הלב הנבון" על שני שבויי מלחמה שנפגשו כעבור שנים. שואל האחד את חברו: "האם כבר סלחת לשובייך?" עונה החבר: "לא! לעולם לא אסלח להם!" "אם כך", משיב הראשון, "אתה עצמך עדיין שבויי בידיהם." פתגם ב ודהיסטי אומר:הטיפש – לעולם לא סולח ולא שוכחהתמים – לעולם סולח ושוכחואילו החכם […]
- פתח לנו שערבעת נעילת שערכי פנה יום
שקיעה ורודה בין הגגות..
עיני נשים נוגותאומרות לערב: למה באת?לחשוב על 'לא לחשוב'..
המורה יוּאה-שאן [מאה שמינית] ישב במדיטציה.שאל אותו הנזיר, תלמידו:"על מה אתה חושב כשאתה יושב ללא תנועה? "ענה המורה: "אני חושב על 'לא לחשוב' [על משהו]".שאל הנזיר: "ואיך חושבים על לא לחשוב?"ענה המורה: "בלא מחשבה". פרדוקס? מציאות? גם וגם?..אז הנה עוד כמה מחשבות על 'לחשוב בלא מחשבה', מפי הפילוסוף ואיש הרוח וההשראה, אלן ווטס. http://www.youtube.com/watch?v=SHLGT2N7QXI&feature=relmfuנחמה..
ולכאורה עסקנו בשלנורק בשלנובלי לבקש גדולות ונצורות…כל נים שבי ירא..
לו ידעת איך כל נים שבי יראאני רואה את השדות סופגים גשמיםאני שואלת את עצמימתי, מתי יבוא יומילהיקרא. על מצע האדמהתשוקה שלי הונחהאני שואלת את נפשי להיות ברוכהנותר גופי בצימאונואתה יודע את חומו ותימהונוועוצם עלבונו. מכל נבט ועלעל נוטף הטלובתוכי ממתין לו בכי מיוחלאני נמשכת לתלמיםאני הופכת רחמים ותחנוניםחיים שלמיםכל נים שבי ירא. רחל שפירא […]- יש בי כחאל תחוס עלי..
- עוגה, עוגה, עוגהבמעגל נחוגה.נסתובבה כל היום, עד אשר נמצא מקום.לשבת, לקום,לשבת, לקום.. מי זה שאמר, שאת חכמת החיים העמוקה למדנו כבר בגן הילדים..?
כל יום חדש תחת השמש..
וְהִנֵּה אַתָּה בָּא בַּיָּמִים, זָקַנְתָּ וְשַׂבְתָּ,וְיָמֶיךָ סְפוּרִים וְיָקָר מִנְיָנָם שִׁבְעָתַיִם,וַתֵּדַע: כָּל יוֹם אַחֲרוֹן תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ,וַתֵּדַע: חָדָשׁ כָּל יוֹם תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ.- אחידות לעולם אינה יפה. להותיר משהו באי שלמות פירושו לעשותו מעניין. זה מעניק לנו את התחושה שיש מקום לגדילה. "גם כשבונים את ארמון המלך, מותירים משהו לא גמור", אמר לי מישהו. יושידה קנקו, מאה 14, תרגם יעקב רז
פמה צ'ודרון
פאמה צ'ודרון, היא אמריקאית שפנתה לבודהיזם והפכה להיות לנזירה טיבטית בעקבות משבר חיים קשה שכלל בין היתר גם את פירוק התא המשפחתי. מאז שהיתה לנזירה היא מלמדת דהרמה בשפה פשוטה, חומלת ונגישה לכל. בצד ההוראה היא עוסקת גם בכתיבה. בין היתר, כתבה את רב המכר "כשהדברים מתפרקים", ספר שבעיני רבים נחשב למשענת נאמנה לימי סגריר. […]מה שלימד הבודהא / דליק ונעמה
במסגרת תכנית הרדיו "מה שלימד הבודהא" הקלטנו דליק ואנכי סדרה בת 12 פרקי-מבוא למשנה הבודהיסטית: על חיי הבודהא והישיבה תחת העץ, על טבע העולם, טבע התודעה והפער ביניהם ועל "ארבע האמיתית הנאצלות" – האי נחת בחיינו, מקורותיה והאפשרות להיחלץ ממנה. הסדרה משלבת מוזיקה טובה וסיפורים מן הדרך וניתן להאזין לה בכל עת באמצעות הקישור המצורף.http://ondemand.eol.co.il/broadcast/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%93-%D7%94%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94%D7%90-%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90- "היו זמנים בהם לא יכולתי להרשות לעצמי לוותר על זהרו של הרגע העכשווי לטובת פעילות כלשהי, בין אם של היד או של המוח. אני אוהב לקבוע שוליים רחבים לחיי. לפעמים, בבוקר קייצי, לאחר שרחצתי כהרגלי, הייתי יושב בפתח שטוף השמש, משעת זריחה ועד הצהריים, שקוע בהרהורים בינות לעצים, בבדידות ובשקט ללא הפרעה, שעה שהציפורים זמרו […]
תפילה / רבקה מרים
אנא אלוה, עשני אהובה לפרחים. וכי יבוא לך איש הראהו תפרחתי המשוקקת, פזר לפניו העלים ואמור: זו הפעוטה, האחת, חמקה מעמי לדשאים ותאבד. אנא, אלוה, עשני אהובה לפרחים. רבקה מריםאסיף / איתמר פרת
אסוף את המעשים את המילים והאותות כמו יבול ברכה כבד משאת. אסוף את הפריחה אשר גמלה לזיכרונות של קיץ שחלף בטרם עת. אסוף את כל מראות פניה היפים כמו את הפרי ואת הבר. האדמה היא אפורה מתחת לשלפים ואין לה עוד לתת לך דבר. ואין יותר גבעול חולם על שיבולתו ואין יותר נדרי ואסרי רק […]- השמיים משתנים לעיני החקלאים.. מישהו חושב עלייך..
- "המעבר אל מחוץ לדלתות, הרחק מהחלל המלבני, השפיע עלי עמוקות. נדרש לי זמן להבין את ההבדל בין העבודה בחלל סגור לבין העבודה בסביבה. פתאום ה'למעלה' נהפך לאינסופי ול'למטה' יש תחושה של קרקע. משתמשים ברגליים בצורה שונה, משתמשים בעיניים באופן שונה, אתה רואה את הסביבה, את העצים, את השמים, את הציפור שעפה מעל. כל האלמנטים האלה […]
דיוק הכאב וטשטוש האושר / יהודה עמיחי
דיוק הכאב וטשטוש האושר. אני חושב על הדיוק שבו בני אדם מתארים את כאבם בחדרי רופא. אפילו אלה שלא למדו קרוא וכתוב מדייקים: זה כאב מושך וזה כאב קורע, וזה כמו מנסר זה שורף וזה כאב חד וזה קהה. זה פה, בדיוק פה כן. כן. האושר מטשטש הכל. שמעתי אומרים אחר לילות אהבה ואחר חגיגות, […]זה הזמן להתבונן מקרוב / רבקה מרים
זֶה הַזְּמַן לְהִתְבּוֹנֵן עַל הַכֹּל מִקָּרוֹב. עַל הַתָּא שֶׁלִּפְנִים הַתָּא. עַל מַה שֶּׁקָּרוֹב לָאִישׁוֹן כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁהָעַיִן מִמֶּנּוּ נוֹטָה. עַל הֶעָבָר שֶׁאֵינֶנּוּ עוֹבֵר, וְנֶחְבָּא כְּמוֹ הָעוֹר שֶׁמִּתַּחַת צִפֹּרֶן. עַ ל חֲלוֹם שֶׁפּוֹרֵץ מִמִּטָּה וְחַי מִתְנוֹפֵף עַל עוֹבְרִים וְשָׁבִים, כְּעַל תֹּרֶן. עַל הַלֶּחֶם שֶׁעוֹדֶנּוּ חִטָּה. עַל הַחִטָּה שֶׁמִּתָּמִיד הִיא לֶחֶם. עַל הָרֶחֶם שֶׁבְּעַצְמוֹ הוּא תִּינוֹק. עַל […]הזמנה להתבוננות
לראות את פני במראה כמו פגישה עיוורת. לראות את פני במראה כמו אישה עיוורת. לראות את פני במראה לחפש את 'פני', לאבד את 'פני' ולא למצוא את 'פני', רק את מה שיש. לשאול את פני במראה ' מי את?' להקשיב לתשובה במתח. לשאול את פני במראה 'מי את?' ולהקשיב לתשובה בסבלנות. לשאול את פני במראה […]ניסיון / לאה גולדברג
לְךָ נִשְבַּעְתִי, אֵל עֶלְיוֹן, וְלֹא אֵדַע הַאֲקַיֵּם: אֵיךְ אֶעֱמֹד בַּנִּסָּיוֹן נִסְּיוֹן הָאוֹשֶר הַשָּלֵם. אֵיכָה תָּכִיל עֵינִי הָאוֹר? יָדַי רָפוֹת, יָדַי הוֹזוֹת – אֵיכָה אֶשָּא וְלֹא אֶשְבּוֹר שִׂמְחָה כָּזֹאת, בְּרָכָה כָּזֹאת? מִכּוֹבֶד עוֹל אֵיךְ לֹא אֶפּוֹל, אֵיךְ לְפָנֶיךָ אֶתְיַצֵּב זְקוּפָה, גְּדוֹלָה, נוֹשֵאת בְּעֹל שֶל אוֹשֶר אֱנוֹשִי שָלֵו. לאה גולדברגלחן וביצוע: אחינעם ניניhttp://www.youtube.com/watch?v=aW0tiXJOxVo&playnext=1&list=PLC60254407C2F5824&feature=results_video- האצבעות שלך, אלה שנפרשו פתאום במין פיתול לצדדים כמו עוף נעור המפריד ליופי את שדרת נוצותיו (כשרצית להמחיש לי איך ניטשה חשב) אז עם אלה אני רוצה שתנגן לי. אגי משעול
כאור בשולי הענן…
זה הזמן להתבונן על הכל מקרוב / רבקה מרים
זֶה הַזְּמַן לְהִתְבּוֹנֵן עַל הַכֹּל מִקָּרוֹב. עַל הַתָּא שֶׁלִּפְנִים הַתָּא. עַל מַה שֶּׁקָּרוֹב לָאִישׁוֹן כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁהָעַיִן מִמֶּנּוּ נוֹטָה. עַל הֶעָבָר שֶׁאֵינֶנּוּ עוֹבֵר, וְנֶחְבָּא כְּמוֹ הָעוֹר שֶׁמִּתַּחַת צִפֹּרֶן. עַל חֲלוֹם שֶׁפּוֹרֵץ מִמִּטָּה וְחַי מִתְנוֹפֵף עַל עוֹבְרִים וְשָׁבִים, כְּעַל תֹּרֶן. עַל הַלֶּחֶם שֶׁעוֹדֶנּוּ חִטָּה. עַל הַחִטָּה שֶׁמִּתָּמִיד הִיא לֶחֶם. עַל הָרֶחֶם שֶׁבְּעַצְמוֹ הוּא תִּינוֹק. עַל הַתִּינוֹק […]וו-ווי
[3] וו-ווי [wuwei בסינית] פירושו: "אין מעשה", "אפס המעשה" או "בלא מעשה". מתורגם לאנגלית כ- Non-Action. המונח "וו-ווי" הוא קרוב ל"כך מעצמו" [1]. הוא אינו ניגודה של הפעולה והעשייה, ואינו קורא לפסיביות. כמו ה"כך מעצמו", "אפס המעשה" הוא הלך רוח התומך בעשייה ובפעולה שהיא על דרך הטבע; פעולה ספונטנית של מעורבות בלא התערבבות. פעולה שאינה מנסה […]דזה ראן
[2] דזה ראן [ziran בסינית] פירושו: "כך מעצמו". מתורגם לאנגלית כSelf-So או Self-to-Itself. "כך מעצמו" הוא מונח קרוב ל'אפס המעשה".[1] זו פעולה ספונטניות, טבעית ואותנטית שאינה נובעת מתוך תכנון או חישוב. פעולה שהיא תולדה של התפתחות טבעית וממקור טבעי, בלא שיופעל כוח, בלא התערבות, בלא מאמץ ובלא התנגדות. השאלה – טבעיות מהי? היא עמוקה וחורגת מתחומי […]דאו
[1] דאו [Dao] דאו, שפירושו "דרך", הוא מונח מרכזי ועמום כאחד. המילה "דאו" עצמה איננה נכס של תורת הדאו בלבד אלא מציינת, כפירושה המילולי והמושאל, דרך; דרך מחשבה, דרך חיים וכדומה. ככזו היא יכולה לשמש גם את תורת קונפוציוס ["דרך השמים", תורת הסדר וההרמוניה] וגם את תורת הבודהא ["דרך האמצע", "דרך כפולת השמונה", דרך במובן […]בודהיסאטווה
בודהיסאטווה [bodhisattva בסנסקריט] פירושו: "מי שהווייתו היא ערות". הבודהיסאטווה הוא מי שתר אחר הבודהיות [או טבע הבודהא] באמצעות אימון שיטתי ב"השתלמות החכמה" [פרמיטה, paramita בסנסקריט].[1] עם זאת, הוא מוותר על הכניסה השלמה לנירוונה עד אשר אחרון הברואים ישתחרר מסבלו. המניע לפעולתו של הבודהיסאטווה הוא החמלה [קרונה, karuna בסנסקריט] והיא ניזונה מתבונה פנימית ומחכמה [פראג'ניה, prajna בסנסקריט], […]בודהי [bodhi בסנסקריט] פירושו: להתעורר.
בודהי [bodhi בסנסקריט] פירושו: להתעורר.[1] "התעוררות" היא שמו של התהליך שחווה מי שפקח עיניו לראות את פני המציאות נכוחה; מי שראה את ריקותה של המציאות ואת ריקותו שלו, ומי שבכוחו לראות ולהבין את טבעם האמיתי של הדברים. מונח ה"התעוררות" נקשר בטעות למוטיב האור וההארה [Enlightenment], אך עניינו הוא ערות במובנה המטפורי, כהיפוכה של השינה. עוד […]מושג ה"ככות"
מושג ה"ככות" – טאטהטה [tathata בסנסקריט] מתורגם לאנגלית כ: Suchness, Thusness ה"ככות" היא מושג מרכזי במהאיאנה בודהיזם והוא מתייחס למוחלט, לטבע האמיתי של הדברים כולם. הככות נצחית ובלתי משתנה – אינה נולדת ואינה חדלה. הככות מצויה מעבר לכל שניות, ואינה מתהווה מהדואלי ואף לא מן הלא-דואלי. היא חסרת מילים וחסרת תארים. היא ללא צורה, ללא […]מושג 'ריקות'
מושג 'ריקות' – שונאטאה [sunyata בסנסקריט] .מתורגם לאנגלית לעתים כ-Nothingness , Emptiness ,Non-substantiality, Voidness. מושג ה"ריקות" הוא רעיון פילוסופי ומעשי מרכזי בבודהיזם, והוא מאפיין בעיקר את הבודהיזם המהאיאני. ראשיתו עוד בבודהיזם המוקדם, במאות הראשונות אחרי מות הבודהא, שם תיאר את החלופיות ואת היעדר הקיום העצמי;כל הדברים המורכבים – ובכלל זה גם האדם – הם בעלי טבע ריק, […]מושג/רעיון "התהוות הגומלין"
מושג/רעיון "התהוות הגומלין" – פָּאטִיצָ'ה-סָמוּפָּאדָה [paticcasamuppada בפאלי; pratītyasamutpāda, פרטיטיה– סמוטפאדה בסנסקריט]; התהוות הגומלין מכונה גם "התהוות-מותנית", "היווצרות-התקיימות מתוך תנאים", "היווצרות-התקיימות שתלויה הדדית" או "קשרים מותנים" או "קשרים הדדיים". מונח זה הוא אחד מאבני היסוד של הבודהיזם כבר בצורתו המוקדמת ביותר בקאנון הפאלי. הוא מוזכר פעמים רבות בקאנון וניסוחו מתמטי, כמעט מוצפן – "כאשר זה הנו, ההוא […]'הספק' – במשנה הבודהיסטית
מושג הספק במשנה הבודהיסטית [ ויצ'יקיצ'אה, vicikiccha בפאלי] הספק הוא רעיון בודהיסטי וזן בודהיסטי מורכב ורב-פנים, עד שלעתים אפילו נדמה כסותר את עצמו. מצד אחד הוא כלי מחקר לפיתוח ראייה בהירה של טבע הדברים, ועל כן הוא אמצעי להתעוררות התודעה ולשחרור המחשבה מכבליה. מצד אחר, והפוך לכאורה, הספק נתפס כמכשול שעלול לזנב במתאמן, לערער אותו, להחליש […]מדיטציה / אגי משעול
מדיטציה / אגי משעול על פני תהום הסתמיות אשב כמה שאשב ואהיה אשר אהיה.הנחיות לישיבה במדיטציה / מורה הזן דוגן
מורה הזן דוגן, בן המאה ה-13, כותב בחיבורו פוּקאן זאזנגי הנחיות לישיבת הזן. תרגם יעקב רז. "…כעת, כאשר אנו מעמיקים חקר, אנו מגלים שהדרך האמיתית נעה בחופשיות בכל מקום; אם כן, מה הטעם באימון או בהגשמה? הלימוד הבסיסי פתוח בפני הכל; אם כן, מה הטעם במאמץ? הגוף כולו נקי מאבק; מה הטעם לנסות למרק אותו? לעולם איננו נפרדים […]מבט מדיטטיבי אל טבע הדברים
במילים הבאות מתוך הספר "לב ההבנה" חולק הנזיר הויאטנמי טיך נהט האן מחשבות פואטיות בהשראת סוטרת הלב – הקצרה, התמציתית, הרדיקלית והנועזת ביותר מבין קורפוס הסוטרות העצום של המהאיאנה. נהט האן מביט באופן מעודן בטבעה השזור של המציאות ונוגע בטיבן השלוב של התופעות כולן. וכך הוא כותב: "אם אתה משורר, תראה בברור שענן שט לו בדף נייר זה. בלי […]מדיטציה / אגי משעול
מדיטציה / אגי משעול היָּרֵחַ בְּמִלּוּאוֹ וַאֲנִי בִּמְלוֹאִי מִזֱדַּקֶּפֶת כְּקוֹבְּרָה מִסַּל לְקוֹל חֲלִילְךָ בִּי. * שְלוּלַת עַצְמִי וּפְרוּמַת מַרְפֵּס אֲנִי הוֹוָה בִּיהוֹוָתִי וּמַלְאָךְ בּוֹדֵד בְּלִי אֶבֶן בְּלִי סֻלָּם עוֹלֶה וְיוֹרֵד עַד הַבֹּקֶר בְּגוּפִי. * מַאֲזִינָה לְמֶטְרוֹנוֹם הַחַיִּים שֶל נְשִימוֹתַי וּפַרְפָּרֵי שֶמֶש צְהֻבִּים מְפַזְזִים בְּתוּךְ עוֹרְקַי בְּמַזּ'וֹר הַקִּיּוּם. צילום עמליה גולד"…הזמר על אלפי קולותיו…"
"…הזמר על אלפי קולותיו.." סידהרארתא האזין. עתה היה כולו קשב, כולו שקוע בהאזנה, כולו מרוקן, כולו סופג; הרגיש כי סוף-סוף למד את סוד הקשב עד תומו. פעמים רבות כבר שמע כל אלה, כל אותם קולות, אך אותו יום נשמע צלילם כחדש. שוב לא ניתן להבחין בין הקולות המרובים, בין השמחים לבוכים, בין הילדותיים לגבריים, כולם […]הזמנה להתבוננות
הזמנה להתבוננות משק כנפי הציפור במעופה, פיתולי הדג בשחייתו, ריקוד העשב שרוחש לרוח בשדה, משט הענן, זרימת הנהר, נדודי גרגרי החול, פעימות הלב, גלי הנשימה – הכל, הכל מצוי בזרימה מתמדת. הכל נתון בשינוי בלתי פוסק. רגע נולד, רגע קמל. רגע נרקם, רגע נפרם. רגע נפגש, רגע נפרד. רגע נטען, רגע מתרוקן. העולם רוקד. החיים […]על אמנות ההקשבה
על אמנות ההקשבה, מתוך "על אהבה וחושך", עמוס עוז. מה היה סוד קסמו הגברי של סבא? זאת אולי התחלתי להבין רק כעבור שנים. הוא ניחן בתכונה שכמעט ואינה מצויה בין גברים, תכונה מופלאה שאולי אין סקסית ממנה בעיני הרבה נשים: הוא הקשיב. לא סתם העמיד, מתוך נימוס, פני מקשיב, בעודו מצפה בלי סבלנות שהיא תגמור […]הזמנה להתבוננות
הזמנה להתבוננות למדני, אלהי, ברך והתפלל על סוד עלה קמל, על נגה פרי בשל, על החרות הזאת: לראות, לחוש, לנשים, לדעת, ליחל, להכשל. למד את שפתותי ברכה ושיר הלל בהתחדש זמנך עם בקר ועם ליל, לבל יהיה יומי היום כתמול שלשום, לבל יהיה עלי יומי הרגל. * לאה גולדברג צילום: עמירם ציונוב * במלאת ארבעים […]מדיטציה
מדיטציה שוטחת מזרן דק על הרצפה. במרכזו פורשת בעדינות את כרית הישיבה. מניחה את האגן במרכז הכרית. שוכלת רגליים. כפות ידי מונחת זו בחיק רעותה, אגודל נוגע קלות באגודל. חוליות הגב זקופות בגמישות, כערימה של מטבעות שמונחות ברכות זו על גב רעותה. ממרכז האגן ועד קצה הקדקוד כמו משוך חוט משי עדין. הראש מאמיר אל על, […]סידהרתא
"המחפש", אמר סידהרתא, "פעמים עיניו עשויות לראות רק את מבוקשו, ואין הוא מסוגל למצוא דבר ולפתוח ליבו לשום דבר, כיוון שאינו מהרהר אלא במבוקשו, כיוון שהוא חותר למטרה, כיוון שהוא כפוי למטרה. לחפש, משמע היות לך מטרה. למצוא, משמע היותך בן-חורין, היות ליבך פתוח ונטול מטרה. אתה, מכובדי, אפשר באמת מן המחפשים אתה, שכן בנהייתך […]זמני
ד"ר נעמה אושרי. 052-4261196. [email protected]לימודי בודהיזם – סתיו 2012
קורסים, סדנאות וקבוצות אימון ולימוד בהנחיית ד"ר נעמה אושרי סתיו 2012 סדנא למתחילים: סדנת מבוא בת 12 מפגשים צועדת לאור תורת הנפש הבודהיסטית במעגלי החיים השונים ופורשת את הכלים המרכזיים שלה לשחרור התודעה והלב. הסדנא משלבת אימון במדיטציה לצד לימוד עיוני, שיח ותרגול של יסודות הבודהיזם מתוך גישה פרקטית ורלוונטית לחיינו, כאן ועכשיו. מנושאי הלימוד: […]משל הפר בראי משנתו של ק.ג. יונג
משל עשר התמונות של רעיית הפר מציג באופן פואטי את דרך ההתעוררות מן הסבל אל החירות, מן התעתוע אל החמלה. דרך זו, בין מדורגת בין פתאומית,[1] נשענת על מסורת רוחנית בת אלפי שנים, ותכליתה אחת – שחרור הרוח מכבליה.ד"ר נעמה אושרי
קידה וברכה לשלום.. שמי נעמה. תלמידה ומורה בדרך הזן. נהנית להתבונן, להקשיב ולשאול. הסקרנות הובילה אותי עם השנים אל לימודי הטבע ואל הפילוסופיה של המדעים, אך את ביתי ואת לבי מצאתי בעולם הרוח הבודהיסטי, בספרות ובשירה. הקדשתי את עבודת הדוקטורט למסע רוחני-פואטי ופילוסופי בעקבות ה'איש שמחפש פר', משל זן בן עשר תמונות קליגרפיה והוא בן למעלה מתשע […]- בודהיזם יום יום אימון הרוח בחיי המעשה קורסים, סדנאות וקבוצות אימון ולימוד בהנחיית ד"ר נעמה אושרי סתיו 2012 סדנא למתחילים: סדנת מבוא בת 12 מפגשים צועדת לאור תורת הנפש הבודהיסטית במעגלי החיים השונים ופורשת את הכלים המרכזיים שלה לשחרור התודעה והלב. הסדנא משלבת אימון במדיטציה לצד לימוד עיוני, שיח ותרגול של יסודות הבודהיזם מתוך גישה פרקטית […]
- כעץ אשר חוזר ושבמצמרתו לשורשיו,ציפור באמצע מעופהשומטת פתע את כנפה,כמו נהר אשר זורםאל מעינו בחיק האם,כאור על חושך יברךאשים פני בשערך. טוביה ריבנר
- והאם קיבלת מהשרצית מהחיים האלה,למרות הכול?כן.ומה רצית?לומר על עצמי נאהב.להרגיש שאנינאהבעל פני האדמה הזאת. ריימונד קארבר
- מחר אני אמות.אתם תראו מחראת שהיו עינייאת שהיו פני. לעת מחר אתםבאים על סף ביתילחלוק את הכבודולחלק שלל. מחר יהיה הכוללכם ושלכם.מחר אתם צודקיםבכול אשר תאמרו. אבל היום אניעומדת על הסף,ואעבור גבוליואין מסיג אותו. לאה גולדברג
- "היקום ואני קיימים יחדיו, וכל הדברים הם אחד. הואיל וכל הדברים הם אחד, האם יש מקום לדיבור? אך הואיל וכבר אמרתי שכל הדברים הם אחד, כיצד יכול הדיבור שלא להתקיים?" ג'ואנג דזה.זה שבקום אחר אמר [כן, שוב אמר]: "…המלים קיימות עבור המשמעות. משתפסת את המשמעות אתה יכול לשכוח את המלים. מי יתנני אדם ששכח את […]
על עצים ועל אימון הרוח
ברבות מן המיתולוגיות העתיקות מוזכר העץ כנטוע בטבורו של העולם, והוא סמל לחיים ולקשר האמיץ שבין אדמה לשמיים, בין אדם לאלוהיו. כך למשל, על מקומו של עץ הדעת שבגן העדן נבנה, על פי המסורת היהודית בית המקדש. ובאותו המקום ממש, על פי המסורת הנוצרית, הועלה ישו לעץ הצליבה. גם המסורת הבודהיסטית מייחסת לעץ מקום של […]- אלה שאהבתיהלכו להםבנתיב החלומות.נותרנו רקהסהר ואנכי. שיר אהבה יפני,מאה עשירית [לערך]צילמה הגר אושרי
- אחרי שראיתי את שאהבה נפשיבחלומיקוסמים ללביתעתועי החלום. שיר אהבה יפני, מאה עשירית [לערך]צילמה הגר אושרי
- אם היש אינו אלא חלום מניין זה שהחלומות שווא ידברו ?
- אם הרגע הזה תמיד חדש; קודם לא היה ובעוד רגע יחדל ולא יהיה, ותחתיו ממש עכשיו ייוולד [או אולי כבר נולד] הרגע הבא –אז איך זה מן האפשר להתבלות ולהזדקן?
- על כל פסגות הריםדממה,בין הסבכיםשמוע לא תשמעאף רחש רוח.ציפור על בדקופאה. חכה מעטוגם אתה תנוח. שיר לילה לנודד מאת יוהן וולפגנג גתה.תרגם פנחס שדה
- רק איני יודעת אם היה זה מבט עיניךשהצית בי ברקים לרבבהלא אדע אם הלכתי איתך ואליךברחובות הלומי אהבה לאה גולדברג,מתוך השיר 'מבט עיניך'
- עם הצפרדע השוכנת בבאר המים לא ניתן לדבר על הים הגדול.עם הרמשים שכל חייהם קיץ אחד, לא ניתן לדבר אודות השלג והקרח. עם בעלי המקצוע לסוגיהם לא ניתן לדבר אודות הדרך. רק כאשר תצא מתחומי חופך ותראה את הים הגדול, רק אז תכיר את מגבלות סוגך ואפשר יהיה להתחיל לדבר איתך על ה'דרך'.ג'ואנג דזה
- אִמִּי אָפְתָה לִי אֶת כָּל הָעוֹלָםבְּעוּגוֹת מְתוּקוֹת.אֲהוּבָתִי מִלְּאָה אֶת חַלּוֹנִיבְּצִמּוּקֵי כּוֹכָבִים.וְהַגַּעְגּוּעִים סְגוּרִים בִּי כְּבוּעוֹת אֲוִירבְּכִכַּר הַלֶחֶם.מִבַּחוּץ אֲנִי חָלָק וְשָׁקֵט וָחוּם.הָעוֹלָם אוֹהֵב אוֹתִי.אַךְ שְׂעָרִי עָצוּב כַּגֹּמֶא בַּבִּצָּה הַמִּתְיַבֶּשֶׁת וְהוֹלֶכֶת –כָּל הַצִּפֳּרִים הַנְּדִירוֹת וִיפוֹת הַנּוֹצָהנָסוֹת מִמֶּנִּי. יהודה עמיחי
- כל הנהרותהולכים אלהים והיםאינו מלא כי כל הנהרות חוזריםאל הנהרות.תאמינו לי. זה סודגאות ושפל.זה סודתורת הגעגועים. אבות ישורון9.10.1989
- לַכֹּל, זְמָן; וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ, תַּחַת הַשָּׁמָיִם. קהלת, פרק ג'.
- טיול של ערבית,קרניים ארוכות לוטפות שתיקה על דרך הנהר.
הנחיות זן לטבח / דוגן
אל תשאיר את שטיפת האורז ואת הכנת הירקות לאחרים, אלא השתמש במו ידיך. במו עיניך. במלוא כנותך. אלא תקטע את תשומת הלב שלך. הייה קשוב לקריאה החד פעמית של הרגע.אל תעדיף דבר על פני דבר, אחרת תהיה בלתי קשוב לדברים כולם. אומרים במנזר, שאם ששת הטעמים אינם בהרמוניה [מר, חמוץ, מתוק, חריף, עדין ומלוח] ואם […]- ועוד לא דיברנו בתורות הגדולות של בני האדם. לפעמים הרוח מסתחררת סביב עצמה כמו מערבולת בים, והנפש טובעת.כמה בני אדם כורעים לפני הלא-כלום. או מתחננים אל מה שמעבר לעולם שיבוא ויושיע אותם.מי שהולך לאבדון הולך לאבדון. ומי שנושע נושע.מה אנחנו יודעים? אולי מעבר לעולם, במקום שהכוכבים הקדומים ביותר עוד לא הגיעו אליו, יושב דב צעצוע […]
- חלוצי הסופה הרחוקה נטו אהלי-ענניהם ברקיע; האור דעך;האוויר בין צלילי היער הדוממים רווי-דמע.שלוות התוגה בלבבי שוכנת כאותה דומיה מהורהרת עלי נבלו של האמן בטרם הנגינה תחל. עולמי רוגע בציפיית כאב נורא,מצפה להתגלותך במעגל חיי. רבינדרנאת טאגור
- "גופך שלך איננו קניינך..הוא הצורה שנתנו לך השמיים והארץ. חייך אינם קניינך; הם ההרמוניה בין כוחותיך, שאותה העניקו לזמן-מה השמיים והארץ..אתה נשמת-אפם של השמים והארץ ההולכת לכאן ולכאן; איך יוכל זה להיות אי-פעם קניינך?"ג'ואנג-דזה
- "ההווה, לא הנתון נקודות-נקודות, שאין בו אלא סיומו במחשבה של הרגע ש'חלף', שאינו מסמן אלא את תדמיתו של המהלך המוחזק בידינו, אלא הווה האמיתי והממולא, אינו אלא כל שהוא בחינת נוכחות הווה, פגישה, זיקה. רק על ידי שאתה נעשה נוכח בא לעולם ההווה". מרטין בובר, מתוך 'בסוד שיח'.צילמה עמליה גולד
מיומנו של מורה הזן הקואין
"בכל אשר יעלה אדם על הדרך הזאת אל החיפוש החשאי, מרעיש-העצמות נוטל החיים – הקשה כל כך לחדירה, הקשה מדי להסבר – בפרט כשעדיין נתון אתה בידי הקארמה של רעיונות שווא של בורות ושל מחזור החיים והמוות, אי אפשר לו שלא ייבהל". מורה הזן הקואין, בן המאה הי"ח, מגולל בגילוי לב את מסעו הרוחני. מסע […]הגעגועים הם הפרי / יהודה עמיחי
הגעגועים הם הפרי,המעשים והדברים שבאמת קורים בעולםהם הפרחים שנובלים מהר ולא נשארים,הפרי נשאר קצת יותר ובו זרעים לגעגועים הבאיםהשורש נשאר באדמה יהודה עמיחירולאן בארת / שיח אהבה
לא אוכל לפרק את הביטוי 'אני אוהב אותך' בלא שאצחק. וכי מה? 'אני' מצד אחד 'אתה' מצד שני ובאמצע נקודת-חיבוק של רגש הגיוני. ומי לא יחוש שחלוקה מעין זו, התואמת אמנם את תורת הלשון, מסלפת את מה שנזרק החוצה בתנופה אחת? 'לאהוב' אינו קיים כשם פועל…הסובייקט והאובייקט מגיעים אל המילה ברגע שהוא מבוטאת, ויש להבין […]מים אינם יכולים לחזור בתשובה / יהודה עמיחי
מים אינם יכולים לחזור בתשובה.לאן יחזרו? לברז? למקורות, לאדמה, לשורשים,לענן, לים, לתוך פי?מים אינם יכולים לחזור בתשובה.כל מקום הוא ימיהם כקדם, מימיהם כקדם,כל מקום התחלה וסוף, והתחלה. יהודה עמיחי- סידהרארתא האזין. עתה היה כולו קשב, כולו שקוע בהאזנה, כולו מרוקן, כולו סופג; הרגיש כי סוף-סוף למד את סוד הקשב עד תומו. פעמים רבות כבר שמע כל אלה, כל אותם קולות, אך אותו יום נשמע צלילם כחדש. שוב לא ניתן להבחין בין הקולות המרובים, בין השמחים לבוכים, בין הילדותיים לגבריים, כולם היו לאחד – תאנית-כיסופים […]
- "הצליל של הפעמון ממקדש גיון מהדהד את החלופיות של כל הדברים. צבעי פרחי הסולה מגלה את האמת שכל הפורח ייבול. בעלי גאווה לא ייכונו לעד; הם כמו חלום בליל אביב.בעלי הכוח נופלים; הם כמו אבק ברוח". מילים מתוך דברי הפתיחה של האפוס היפני הגדול – הייקה מונוגאטארי [מאה 13]. תירגם – יעקב רזצילם – עמירם […]
דברים שנשאתי בטקס הענקת מלגות, מכללת בית ברל, מאי 2012
מילים שנשאתי הערב [6.5.201], בטקס הענקת מלגות לסטודנטים מצטיינים [בין היתר ] ע"ש אמא, חנה ענבר ז"ל, במכללה האקדמית בית-ברל: הרשו לי לחלוק עמכם כמה מילים אישיות.לפני עשרים שנה ויותר, מצאתי עצמי כמעט מדי ערב יוצאת מחדרי אגף הטבע ופני מזרחה, אל נוף ההרים. דקות ארוכות בצל שקיעת החמה, ישובה בדממה ולבי נשטף ביופיו של […]- כשאני אומרת "שכחתי"ומוסיפה "אותך",ה"אינך" פועם בי שובכזיכרון
- האין שישנו –געגועהיש שאיננו –תעתוע
- אתה טועהגם על ערש דווילא נמוג הערפל גם כאשר ניגש אלי המוותקרוב עד אימההייתי רחוקה ת"ק פרסה על ת"ק פרסהמן החידה זלדה
דחוף לתת לעצמי / דוד אבידן
דחוף מאוד לתת לעצמי עכשיו הזדמנויות נוספות, לצאת מתוך ההזדמנויות הקודמות, שכבר מומשו, לעבר אפשרויות חדשות-חדישות, אפשרויות פתוחות. בשלב מסוים חדלתי לספק לעצמי מצרך חיוני זה. זכרתי רק את האספקות הקודמות, המסיביות, השופעות, וחשבתי לתומי שמלאי-האפשרויות לא יתם עולמית. לא חשבתי על עצמי במושגים תעשיתיים קונבנציונליים. ולכן סיפקתי בבת-אחת את כל חומר-הגלם ותכניות-היצור. עכשיו האספקה […]- אורנים נדהמי שמשהִדִּיפוּ נִיחוֹחַ פְּרָאִי –אוֹתוֹ אוֹן מְהַמֵּם מִפְּנִימִיּוּת הַצְּמִיחָהעָשָׂה אוֹתִי שׁוּבבַּת-בַּיִת בָּעוֹלָם,אַךְ אֶת הָעִקָּר לא הִגִּיד לִי;מָה הַכַּוָּנָה הָאֱלהִיתבִּצְמָחִים צָצִים וְנוֹבְלִים.גַּם תַּכְלִית חַיַּיוְתַכְלִית מוֹתִילא אֵדַע בָּעוֹלָם הַזֶּה. זלדה
כל מקרה / ויסלבה שימבורסקה
יכול היה לקרות. חייב היה לקרות. קרה מוקדם יותר. מאוחר יותר. קרוב יותר. רחוק יותר. קרה לא לךָ. נצלתָ, כי היית הראשון. נצלת, כי היית אחרון. כי לבדך, כי אנשים. כי לשמאל, כי לימין. כי ירד גשם. כי נפל צל. כי היה יום שמשי. מזל שהיה שם יער. מזל שלא היו עצים. מזל שמסילה, וו, […]שני יסודות / זלדה
הַלֶּהָבָה אוֹמֶרֶת לַבְּרוֹשׁכַּאֲשֶׁר אֲנִי רוֹאָהכַּמָּה אַתָּה שַׁאֲנָןכַּמָּה עוֹטֶה גָּאוֹןמַשֶּׁהוּ בְּתוֹכִי מִשְׁתּוֹלֵלאֵיךְ אֶפְשָׁר לַעֲבֹר אֶת הַחַיִּיםהַנּוֹרָאִים הָאֵלֶּהבְּלִי שֶׁמֶץ שֶׁל טֵרוּףבְּלִי שֶׁמֶץ שֶׁל רוּחָנִיּוּתבְּלִי שֶׁמֶץ שֶׁל דִּמְיוֹןבְּלִי שֶׁמֶץ שֶׁל חֵרוּתבְּגַאֲוָה עַתִּיקָה וְקוֹדֶרֶת.לוּ יָכֹלְתִּי הָיִיתִי שׂוֹרֶפֶתאֶת הַמִּמְסָדשֶׁשְּׁמוֹ תְּקוּפוֹת הַשָּׁנָהוְאֶת הַתְּלוּת הָאֲרוּרָה שֶׁלְּךָבָּאֲדָמָה, בָּאֲוִיר, בַּשֶּׁמֶשׁ, בַּמָּטָר וּבַטַּל.הַבְּרוֹשׁ שׁוֹתֵק,הוּא יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טֵרוּףשֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֵרוּתשֶׁיֵּשׁ בּוֹ דִּמְיוֹןשֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחָנִיּוּתאַךְ הַשַּׁלְהֶבֶת […]הכל משתנה / ברטולד ברכט
הַכֹּל מִשְׁתַּנֶּה. לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁיָכוֹל אָדָם בִּנְשִׁימָתוֹ הָאַחְרוֹנָה.אֲבָל מַה שֶּׁאֵרַע, אֵרַע. וְהַמַּיִםשֶׁמָּזַגְתָּ לְתוֹךְ הַיַּיִן, לֹא תּוּכַללִשְׁפֹּךְ אוֹתָם בַּחֲזָרָה.מַה שֶּׁאֵרַע, אֵרַע. הַמַּיִםשֶׁמָּזַגְתָּ אֶל-תּוֹךְ הַיַּיִן, לֹא תּוּכַללִשְׁפֹּךְ אוֹתָם בַּחֲזָרָה, אֲבָלהַכֹּל מִשְׁתַּנֶּה. לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁיָכוֹל אָדָם בִּנְשִׁימָתוֹ הָאַחְרוֹנָה. ברטולד ברכטכשהרֶשע בא כמו גשם נופל / ב. ברכט
כְּאֶחָד הַמֵּבִיא מִכְתָּב חָשׁוּב לָאֶשְׁנָב לְאַחַר שְׁעוֹת- הַקַּבָּלָה: הָאֶשְׁנָב כְּבָר נָעוּל. כְּאֶחָד הָרוֹצֶה לְהַזְהִיר אֶת הָעִיר מִפְּנֵי שִׁטָּפוֹן: אֲבָל הוּא מְדַבֵּר לָשׁוֹן אַחֶרֶת. אֵין מְבִינִים אֶת דְּבָרָיו. כְּקַבְּצָן, הַדּוֹפֵק בַּפַּעַם הַחֲמִישִׁית בְּאוֹתָהּ דֶּלֶת שֶׁבָּהּ כְּבָר קִבֵּל אַרְבַּע פְּעָמִים: הוּא רָעֵב בַּפַּעַם הַחֲמִישִׁית. כְּאֶחָד שֶׁדָּמוֹ זוֹרֵם מִתּוֹךְ פֶּצַע וְהוּא מְחַכֶּה לָרוֹפֵא: דָּמוֹ מַמְשִׁיךְ לִשְׁתֹּת. כָּךְ בָּאִים […]ולו ללילה אחד / אלי אליהו
דָּבָר לֹא תִּזְכְּרִי מֵהַלַּיְלָה הזֶּה. לֹא אֶת עֲרִיסַת זְרוֹעוֹתַי שֶׁנָּשְׂאָה אוֹתָךְ, כְּפִי שֶׁהַקּוֹל נוֹשֵׂא אֶת הַהֵד, לֹא אֶת הָעַקְשָׁנוּת הָאִלֶּמֶת שֶׁל רַגְלַי שֶׁצָּעֲדוּ עַל פְּנֵי הַחֶדֶר בִּדְבֵקוּת שֶׁל מִתְאַבֵּד, לֹא אֶת אוֹר הַמְּנוֹרָה שֶׁנָּח עַל פָּנַיִךְ, וְלֹא אֶת לַחֲשֵׁי הָאַהֲבָה שֶׁפִּנַּקְתִּי בְּאָזְנַיִךְ עַד שֶׁנִּרְגַּעְתְּ וְנִרְדַּמְתְּ. דָּבָר לֹא תִּזְכְּרִי מִכָּל זֶה. אֲבָל מִכָּאן וְלִשְׁאֵרִית חַיַּיִךְ, תְּבַקְּשִׁי […]חלום / יאנג טסו
ליד הבאר עמדנו, את ואני, והתבוננו בהשתקפותנו הרוטטת במים השלווים. קול לא נשמע מסביב, ובלבי היה שקט מופלא. לפתע שמטת אל המים אבן קטנה, שמחקה את דמויותינו. שעה ארוכה התבוננתי באדוות הקטנות המתרחקות במעגלים הולכים וגדלים. כשפניתי להביט בך שוב לא היית לידי. ואולי לא היית שם מעולם? יאנג טסו/ נוסח עברי דרור גרין- זה היה איתי מאז בכל יום ויום: אותו הבוקר בו לקחתי את הסירה של דודי ממפרץ המים החום וחתרתי אל האי. גלים קטנים התנפצו על הדפנות והחריקה החלולה של המשוטים עלתה אל היערות, אל האורנים המצופים חזזית. נעתי כמו כוכב אפל, נסחף מעל החצי האחר, הטבוע של העולם, עד שמשהו רחוק לחש לי להביט מעבר […]
רוצה לזוז / רחל חלפי
רוצה לזוז הצידה מן השיר הזה לתת לו חלל לא מוותרת נכנסת פנימה מתיישבת בתוך כולו רחל חלפישיר מוות / איקקיו
“אנחנו באים לעולם הזה לבד, ונפרדים לבד” גם זו אשליה. אלמדכם את הדרך: לא לבוא, לא ללכת! שיר המוות של איקקיו ["ענן משוגע"] מאה 14-15שני שירי אביב / דוגן
באביב, הפרחים בקיץ, הקוקיה בסתיו, הירח המלא בחורף, השלג הקפוא – הכל צלול כל כך. פרחי הדובדבן לא פורחים באביב, פרחי הדובדבן הם האביב. דוגן, מורה זן, מאה 13נפשי הציצה מן החרכים / זלדה
נפשי הציצה מן החרכים אשר בתוך הבוקה והמבולקה של חליי . משביה קראה ל-היה הווה ויהיה, בחושך לחשה בידך אפקיד את רוחי, את כאבי, את כבודי, את חיי ואת מותי. זלדהעשרת הדברות והאב / יהודה עמיחי
אבי היה אלוהים ולא ידע. הוא נתן לי את עשרת הדברות לא ברעם ולא בזעם, לא באש ולא בענן אלא ברכּות ובאהבה. והוסיף לטופים והוסיף מלים טובות, והוסיף "אנא" והוסיף "בבקשה" וזִמר זכור ושמור בנגון אחד והתחנן ובכה בשקט בין דִבֵּר לדִבֵּר, לא תשא שם אלוהיך לשווא, לא תשא, לא לשווא, אנא, אל תענה ברעך […]תפילה…
אַדְּרַבָּה, תֵּן בְּלִבֵּנוּ שֶׁנִּרְאֶה כָּל אֶחָד מַעֲלַת חֲבֵרֵינוּ וְלא חֶסְרונָם, וְשֶׁנְּדַבֵּר כָּל אֶחָד אֶת חֲבֵרו בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָרָצוּי לְפָנֶיךָ, וְאַל יַעֲלֶה שׁוּם שנְאָה מֵאֶחָד עַל חֲבֵרו חָלִילָה וּתְחַזֵּק הִתְקַשְּׁרוּתֵנוּ בְּאַהֲבָה אֵלֶיךָ, כַּאֲשֶׁר גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ. שֶׁיְּהֵא הַכּל נַחַת רוּחַ אֵלֶיךָ רבי אליעזר מליז'נסקאִשָּׁה לְלֹא זְמַן / זלדה
אֲנִי הָאִשָּׁה לְלֹא זְמַן, חָמַדְתִּי זְמַנָּה הַשּׁוֹפֵעַ שֶׁל רֵעָתִי וְהִיא קִנְּאָה בִּי עַל כִּי לִי אֵין זְמַן. חָלַמְתִּי עַל נְטִיעַת יְעָרוֹת וּבְהֶשֵׂג יָדִי אַךְ שִׂיחִים בּוֹדְדִים, שָׁאַפְתִּי לָרוּץ בְּרִבְבוֹת מֵרוֹצִים וְהִתְנַסֵּיתִי בִּשְׁבִיב אֶחָד בִּלְבַד. אַךְ יוֹדַעַת אֲנִי כִּי אֵינֶנִּי זְבוּב שֶׁבָּקַע בַּשַּׁחַר וּמֵת בַּדִּמְדּוּמִים. יוֹמִי הוּא רִמּוֹן מָלֵא גַּרְעִינֵי שָׁנִי – הַזְּמַן הוּא יְדִידִי הַמּוֹנְעֵנִי […]מי איננו עבד?
הראה לי אדם שאיננו עבד! האחד מכור לתאוות, השני – לבצע, השלישי – לכבוד וכולם – למורא ולפחד. סנקה – פילוסוף, מדינאי ומחזאי רומי. סטואיקן בן המאה הראשונה לספירה ומורהו של נירון קיסר צילום עידו גרומרכָּל אָדָם צָרִיך מִצְרַיִם / אמנון ריבק
כָּל אָדָם צָרִיך שֶׁתִּהְיֶה לוֹ אֵיזוֹ מִצְרַיִם, לִהְיוֹת מֹשֶׁה עַצְמוֹ מִתּוֹכָהּ בְּיָד חֲזָקָה, אוֹ בַּחֲרִיקַת שִׁנַּיִם. כָּל אָדָם צָרִיך אֵימָה וַחֲשֵׁכָה גְּדוֹלָה, וְנֶחָמָה, וְהַבְטָחָה, וְהַצָּלָה, שֶׁיֵּדַע לָשֵׂאת עֵינָיו אֶל הַשָּׁמַיִם. כָּל אָדָם צָרִיך תְּפִלָּה אַחַת, שְׁתֵּהֵא שְׁגוּרָה אֶצְלוֹ עַל הַשְּׂפָתַיִם. אָדָם צָרִיך פַּעַם אַחַת לְהִתְכּוֹפֵף – כָּל אָדָם צָרִיך כָּתֵף. כָּל אָדָם צָרִיך שֶׁתִּהְיֶה לוֹ […]מחשבות על חירות
עד כמה חופשייה היא החירות ? חירות היא בין היתר היכולת לראות נכוחה את טבע הדברים, בלא להעדיף, בלא למיין. בלא עבר, בלא עתיד. לפגוש את העולם בלא "אני" ובלא "אחר", בלא חיץ בין "אני" ו"אחר". לגעת בדברים בהשתוות הרוח, בהשתוות הנפש, בהשתוות הלב. להגיב מתוך בחירה, ובשיקול דעת ולא מתוך דפוס, הרגל או התניה. […]עבדי עבדים / רבי יהודה הלוי
עַבְדֵי זְמָן עַבְדֵי עֲבָדִים הֵם – עֶבֶד אֲדֹנָי הוּא לְבַד חָפְשִׁי: עַל כֵּן בְבַקֵּשׁ כָּל-אֱנוֹשׁ חֶלְקוֹ "חֶלְקִי אֲדֹנָי!" אָמְרָה נַפְשִׁי. רבי יהודה הלוי, מאה י"בלהיות זה להיפרד / יעקב רז
להיות זה להיפרד. להקשיב זה להיפרד. לשבת בהתבוננות קשובה זה להיפרד. הנה אני שואף. הנה אני נושף. בנשיפה נפרדתי מן האוויר. בנחת. בלא להחזיק בו. בשאיפה קיבלתי את האוויר. בלא להתנגד לו. יכולתי לשאוף כי שחררתי את האוויר מריאותי. זה קרה מעצמו. בלא התערבותי. בחוכמה שלא יודעת. בחירות גמורה. איפה הנשימה הקודמת? נשיפה היא פרידה. […]- ואני אינני יודעת ואינני יודעת, ונאחזת בזה כבמעקה גואל ויסלבה שימבורסקה
- איפה היית בשנה שעברה? נשום עמוק נשום עמוק האוויר ממלא את ראותי. ואז? דמי מקבל את החסד שחייתי בו לפני דקות אחדות כל תא מתחדש, ועם כל נשימה חלק ממני נפרד, ומשהו חדש נכנס האורז שאכלתי אתמול איפה הוא עכשיו? בשרירי, בעצמותי. המיץ שחלקנו אתמול, איפה הוא? בזרועותינו, ברגלינו. בחודש שעבר האורז נשב ברוח ובאור […]
- אני רוצה להגיד רק מילים בודדות ואין לי מילים בודדות מרים ברוך חלפי צילמה נטע גוב
כריזנטמות / פנחס שדה
אַתָה שוֹאֵל אִם אֲנִי מִצְטַעֵר? כַּמוּבָן שֶׁאֲנִי מִצְטַעֵר. אָמְנָם, מֵאָז חָלְפוּ כְּבָר שְׁנָתַיִם. לֹא, מָה אֲנִי אוֹמֵר? שָׁלֹש שָׁנִים. אֵין לִי, בְּעֶצֶם, הַרְבֵּה מַה לוֹמר עַל כָּךְ. אֲנִי זוֹכֵר, לִפְעָמִים. הָעֶרֶב הַהוּא, בְּחַדְרִי. אֵיךְ עָלָה פִּתְאֹם בְּדַעְתִי כִּי זוֹ הָאִשָׁה שֶׁאֲנִי רוֹצֶה בָּה, לִשְׁאֵרִית חַיַי. הַשִׂמְחָה הַמִסְתוֹרִית שֶׁנִדְלַקְנוּ בָּה, כִּשְׁנֵי נֵרוֹת בַּחֲשֵׁכָה. דִמְעָתָה עַל כַּף […]בשביל הזה / אמיר גלבוע
בשביל הזה ודאי לי שוב לא אעבור. עתה אלחץ כף ידי אל קליפת העץ. אפשר עוד לפני שירד הגשם יעבור כאן מי אחר וילחץ גם הוא כף ידו אל קליפת העץ ובלי דעת יוסיף מגע אויר על גבי מגע אויר. ואחר יבוא הגשם. וכל המגעים עמו יגלשו מטה אל אדמת גזע העץ ויספגו באדמת גזע […]- הרעב נוסך בגעגועי אלייך רוך המעלה בדמיוני את מגע שפתיך. מה מתוק המוות הנמזג לתוך דמי מאז נגעה לשוני בלשונך, אהובתי. לי-האי, טעם האהבה. שירי אהבה סיניים גרסה עברית דרור גרין צילום דורון ניסים
קצר פה כל כך האביב / דויד גרוסמן
יש רגע קצר בין אדר לניסן שהטבע צוהל בכול פּה הוא שופע חיים שיכור ומבושם- איך שיופי יכול לרפּא! נסער ומשולהב ומתיז ניצוצות- אך עוד רגע ייבּול ויצהיב כי הנה בשוליו כבר הקיץ ניצת – קצר פה כל כך האביב. קצר וחטוף ושובר את הלב לחשוב שהוא תכף ידעך מבטו רק נפקח אך הִתחיל ללבלב […]שלומי / זלדה
שְׁלוֹמִי קָשׁוּר בְּחוּט אֶל שְׁלוֹמְךָ וְהַחַגִּים הָאֲהוּבִים וּתְקוּפוֹת הַשָּׁנָה הַנִּפְלָאוֹת עִם אוֹצַר הָרֵיחוֹת, הַפְּרָחִים הַפְּרִי, הֶעָלִים וְהָרוּחוֹת וְעִם הָעֲרָפֶל וְהַמָּטָר, הַשֶּׁלֶג הַפִּתְאוֹמִי וְהַטַּל תְּלוּיִים עַל חוּט הַכְּמִיהָה, אֲנִי וְאַתָּה וְהַשַּׁבָּת אֲנִי וְאַתָּה וְחַיֵּינוּ בַּגִּלְגּוּל הַקּוֹדֵם. אֲנִי וְאַתָּה וְהַשֶּׁקֶר וְהַפַּחַד וְהַקְּרָעִים, אֲנִי וְאַתָּה וּבוֹרֵא הַשָּׁמַיִם שֶׁאֵין לָהֶם חוֹף אֲנִי וְאַתָּה וְהַחִידָה, אֲנִי וְאַתָּה וְהַמָּוֶת. צילום: עמליה […]מדיטציה / אגי משעול
היָּרֵחַ בְּמִלּוּאוֹ וַאֲנִי בִּמְלוֹאִי מִזֱדַּקֶּפֶת כְּקוֹבְּרָה מִסַּל לְקוֹל חֲלִילְךָ בִּי. * שְלוּלַת עַצְמִי וּפְרוּמַת מַרְפֵּס אֲנִי הוֹוָה בִּיהוֹוָתִי וּמַלְאָךְ בּוֹדֵד בְּלִי אֶבֶן בְּלִי סֻלָּם עוֹלֶה וְיוֹרֵד עַד הַבֹּקֶר בְּגוּפִי. * מַאֲזִינָה לְמֶטְרוֹנוֹם הַחַיִּים שֶל נְשִימוֹתַי וּפַרְפָּרֵי שֶמֶש צְהֻבִּים מְפַזְזִים בְּתוּךְ עוֹרְקַי בְּמַזּ'וֹר הַקִּיּוּם.אביב / רחל
הֲשָׁכַחְתִּי תְרִיסִים לְהַבְרִיחַ, אִם דַּלְתִּי לֹא נָעַלְתִּי כַּדִּין? – הוּא כִּוֵּן הַשָּׁעָה וְהֵגִיחַ, וְהֵעִיר, וְהִסְעִיר, וְהִרְנִין. מַה בֵּינִי – הַשְּׁקֵטָה – וּבֵינֶךָ, אַדְמוֹנִי, מְבֻשָּׂם, וְנִלְהָב? אֵיךְ אֵדַע לְהָנִיס מִפָּנֶיךָ אֶת אֲשֶׁר לִי אָגַרְתִּי בַּסְּתָו? הַאֶרְגַּז? הַאֶגְעַר בָּךְ בְּזַעַם? הַאַרְחִיק מִגְּבוּלִי? אוֹ אוּלַי… אוֹ אוּלַי אֶתְרַצֶּה אַךְ הַפַּעַם, רַק הַפַּעַם… הַפַּעַם וְדַי! תל-אביב, ניסן תרפ"ו- מה בין ספק, סיפוק והסתפקות? האחד תוהה. האחר מבקש עוד, השלישי – קורא 'די'. שלוש מילים. שורש אחד. זו נוגעת במקור הסבל, בתשוקה. זו נוגעת במקור הנחת, בשחרור. וזו – במסע שביניהם.
הכול / ויסלבה שימבורסקה
הכול- מילה מתנשאת, נפוחה מיהרה. מן הראוי שתכתב במרכאות כפולות. מעמידה פנים שאין היא מחסירה דבר. שהיא מכנסת, מקיפה, מכילה, אוצרת בתוכה. בעוד שאין היא אלא רסיס מן הסערה. ויסלבה שימבורסקה קליגרפיה של mu , "לא כלום"- הִסְתַּרְתָּ אֶת נַפְשְׁךָ מִמֶּנִּיוְלֹא הָיָה בִּי עוֹד קוֹל הַנָּהָר הַמָּלֵא,הָעוֹלֶה עַל גְּדוֹתָיו. נֻתְּקוּ חַיַּי מֵהַזֶּמֶרוָאֶעֱמֹד בַּכּוּךְ נִכְלֶמֶתבְּלִי שֶׁמֶשׁבְּלִי יָרֵחַוּבְּלִי נֵר. הִסְתַּרְתָּ אֶת נַפְשְׁךָ מִמֶּנִּיוְהַלֶּחֶם שֶׁעַל הַשֻּׁלְחָן יָבֵשׁוַיְהִי נִקּוּדִים. זלדה
- אחטוף אצוד את עכשוי. הנה הינו והוא איננו הוא נס עם הציפור אשר חלפה כחוט ברק דקיק עד אין ראוּת. אברהם חלפי
בשעה הזאת / מרים ברוך חלפי
היום כבר איבד מיומו מולד חיוור מולך בשמיים כבר לא אור ועוד לא חושך בשעה הזאת בין אור לחושך אין בי חטא ואין בי חסד הדברים הרחוקים קרבים אלי והקרובים רוחקים אני בתווך ישות זעירה המכילה עד אין להכיל ובשעה הזאת אין חוצץ ביני ובין מה שמכיל אותימנוף השאיבה/ צ'ואנג דזה
"כך שמעתי מפי מורי", מספר האיכר הזקן לחברו חובב הטכנולוגיה: "במקום שבו יש מכונות, יש תחכום. במקום שבו יש תחכום, יש התחכמות. כשהלב מתחכם, נפגם מה שפשוט וטהור. כשפשוט וטהור נפגמים, רוח החיים אינה שרויה במנוחה. כשרוח החיים אינה שרויה במנוחה, נעלמת ה'דרך' מן העולם". מתוך 'מנוף השאיבה' בתוך 'קולות האדמה', מכתביו של צ'ואנג-דזה, בתרגומו […]ורמיר/ ויסלבה שימבורסקה
כָּל עוֹד הָאִשָּׁה הַזֹּאת מֵהָרַיְקְסְמוּזֵיאוּם מוֹזֶגֶת יוֹם אַחַר יוֹם חָלָב מִכַּד לִקְעָרָה בִּדְמָמָה וּבְרִכּוּז מְצֻיָּרִים הָעוֹלָם אֵינוֹ רָאוּי לְקֵץ הָעוֹלָם.מדיטציה / אגי משעול
על פני תהום הסתמיות אשב כמה שאשב ואהיה אשר אהיה. מדיטציה. אגי משעול.- למדני, אלהי, ברך והתפללעל סוד עלה קמל, על נגה פרי בשל,על החרות הזאת: לראות, לחוש, לנשים,לדעת, ליחל, להכשל.למד את שפתותי ברכה ושיר הללבהתחדש זמנך עם בקר ועם ליל,לבל יהיה יומי היום כתמול שלשום,לבל יהיה עלי יומי הרגל. במלאת ארבעים שנה למותה זוכה לאה גולדברג לעדנה רבה, ולא בכדי.בלשון בהירה ורכה מלטפות מילותיה את הלב, מעוררות […]
קודש הקודשים של הטבע..
"כשאני מבקש להחיות את נפשי, אני מחפש את היער האפל ביותר, את הביצה העכורה והאינסופית ביותר, זאת שבעיני התושב היא העגומה ביותר. אני נכנס לביצה כאילו היתה מקום קדוש – sanctum sanctorum, קודש הקודשים. זהו מקום משכנו של לשד הטבע, של עוצמתו. יער-הפרא מסוכך על הקרקע-הבתולה והאדמה הטובה לעצים, טובה גם לאדם. לבריאותו של האדם […]הדברים נוצרים מעצמם
תבואת הארץ משביעה מרעב ומשי מציל מקור. על כן אוכל האדם מתבואת הארץ ולובש בגדי משי. מובן שהשמיים אינם יוצרים במכוון את התבואה למען האוכל והלבוש של האדם, כשם שאין האסונות ושינויי הטבע הבלתי מובנים מיועדים לבקר את האדם. הדברים נוצרים מעצמם, והאדם אוכל ולובש אותם. כוחות הטבע משתנים מעצמם, ובני האדם חוששים מהם. ואנג […]פרידה…אגי משעול
הַטֶּקֶס הָיָה צָנוּעַ: פְּקִידַת מִשְׂרָד הַפְּנִים הוֹשִׁיטָה לִי אֶת תְּעוּדַת הַסִּיּוּם שֶׁלָּךְ. אַתְּ שֶׁמֵּעוֹלָם לֺא הָיְתָה לָךְ שׁוּם תְּעוּדָה זָכִית פִּתְאֹם בִּתְעוּדַת פְּטִירָה יָפָה, עִם סֵמֶל הַמְּדִינָה כְּאִלּוּ הִצְטַיַּנְתְּ מְאֹד בְּמַשֶּׁהוּ וְעָמַדְּתְּ בְּכָל הַדְּרִישׁוֹת. הִיא שָׁאֲלָה אִם אֲנִי רוֹצָה גַּם לְעַדְכֵּן (כָּךְ אָמְרָה) אֶת תְּעוּדַת הַפְּטִירָה שֶׁל אָבִי. אַחַר כָּךְ הִנִּיחָה אוֹתָן זוֹ לְצַד זוֹ […]הַמֵּתִים אֵינָם מֵתִים/ יוסי גמזו
הַמֵּתִים אֵינָם מֵתִים הַמֵּתִים אֵינָם מֵתִים כָּל עוֹד הֵעָדְרָם נוֹכֵחַ בָּנוּ כְּמוֹ הָאֵבֶר הַכָּרוּת בִּכְאֵב הַגֶּדֶם הַזּוֹכֵר, כְּמוֹ שֵׂעָר וְצִפָּרְנַיִם שֶאֵינָם פּוֹסְקִים מִצְּמֹחַ גַּם אַחַר שֶנִּשְתַּתֵּק לָנֶצַח מֶטְרוֹנוֹם הַלֵּב. הֵם נִמְשָכִים בָּנוּ בְּלִי הֲפוּגָה כְּמוֹ זִרְמוֹ הָעִקֵּש שֶל הַנַּחַל שֶשִּפְכוֹ עוֹד מֵינִיק הַרְדּוּפִים וּקְנֵי סוּף גַּם אַחַר שֶחָרַב מְקוֹרוֹ, כְּמוֹ טִירָה מְאֻכְלֶסֶת רוּחוֹת-רְפָאִים הַגּוֹדְשוֹת אֶת […]סבא..עמוס עוז
מה היה סוד קסמו הגברי של סבא? זאת אולי התחלתי להבין רק כעבור שנים. הוא ניחן בתכונה שכמעט ואינה מצויה בין גברים, תכונה מופלאה שאולי אין סקסית ממנה בעיני הרבה נשים: הוא הקשיב.לא סתם העמיד, מתוך נימוס, פני מקשיב, בעודו מצפה בלי סבלנות שהיא תגמור ותשתוק כבר.לא היה חוטף את משפטיה של בת שיחו ומסיימם […]מחשבות על צילום, רולאן בארת
אם תצלום מן התצלומים חביב עלי, אם הוא מפריע את מנוחתי, אני מתעכב עליו. מה אני עושה כל אותו זמן שאני שרוי במחיצתו? אני מתבונן בו, אני בוחן אותו, כאילו אני מבקש לדעת יותר על החפץ או על האדם שהוא מציג לפני. פני אמי, הנעלמים במעבה גן החורף, מעורפלים ודהים. בדחף הראשון פלטתי קריאה: "זו […]- יש כמה מקומות, תודה לאל, שקיימים בכל מקום, שבהם אתה חש בבית יותר מאשר בכל מקום אחר. מקומות שבהם אתה מקבל תחושה מיוחדת, תחושה קדומה וטהורה הדומה לגעגועים הביתה. ושיש בה בתחושה מן המלנכוליה; אך הגירוי שבה מחזק ומשמח את הנפש, ומעניק לה – אף שאיננו יודעים כיצד ואיך – להט וכוחות מחודשים. וינסנט ואן […]
מתוך שירתה של מירה באי
הו יוגי, אל תלך, אל תלך, אל תלך. ראה, אני נופלת לרגלך. שפחתך. מוזרה היא דרך האהבה וההתמסרות. הסבר לי נפתוליה. אני מעלה מדורה של עצי אלווי ואלמוג. הדלק אותה במו ידיך. וכאשר אהיה רק ערימת עפר ואפר כסה בם את גופך. אומרת מירה לאלוהיה: תן וייטמע אורי באורך. מהינדית – פנינה בר מירה באי, […]לזכרה של שמבורסקה
הבוקר, בגיל 88, הלכה לעולמה המשוררת הפולנייה ויסלבה שימבורסקה. מדירתה הצנועה בקרקוב היטיבה שימבורסקה להתבונן בעולם מבעד לעדשה עדינה ואישית. היא ראתה לא רק את הפרח והפרפר, אלא ידעה גם לגעת ולהגיב בדרך ייחודית לשאלות הקיום הגדולות של האדם והחברה. היא כתבה בהומור, ברעננות, בשנינות ובחכמה. נוגעת בסבלנות ביופי ובכאב – באותה העת, באותה העט. […]- לופת אני את ידיך, ולבבי יצלול באפלת עיניך, בבקשי אותך, המתחמקת מפני תמיד תחת מסווה מילים ודומיה. ואולם ידעתי, עלי לשמוח באהבתי על כל האקראי והחולף שבה. כי אנו לרגע נפגשנו על פרשת דרכים. האמנם יש בי הכוח לשאתך דרך כל שי העולמות, דרך מבוך השבילים? האמנם יש עמי הצידה הדרושה למענך במסע, דרך המשעול […]
- לו תעטרך סביב סביב אהבתי במעגל אורה ועימה דרור נגוהות לך תקרא… רבינדרנאת טאגור
שיר אהבה יפני, מאה 11
במעמקי הים שוררת דממה. נחל ההרים הרדוד מעלה גלים וקצף ושאון. לבי מלא אהבה ושפתי חתומות. שיר אהבה יפני, מאה 11שיר אהבה יפני, מאה 8
אשרי האדם אשר ניתן לו להאזין לקול בחירת לבו עדי ילבין שערו השחור שיר אהבה יפני, מאה 8שיר אהבה יפני, מאה 10
כתבת: "רוצה אני לבוא אצלך, אבל הגשם מונע אותי מבוא". קראתי מכתבך והמטר שבלבי הלך והתגבר. שיר אהבה יפני, מאה 10שיר אהבה יפני, מאה 19
ביקשתי לשוב ולהסתכל בפניה בטרם ארדם אבל הלבנה נתחבאה בעננים שיר אהבה יפני, מאה 19- ואם הוא יחזורבאחד הזמניםתראי איך פתאוםאנשים משתניםקשה להחיותרגשות ישנים. ואם הוא יחזורתעמדו זה מול זהומה שעבר בךלפתע יכבהיקר וקרוב לךהוא שוב לא יהיה. ומשהו כמו יתנגן בך בפניםאיך חלפו השנים,איך חלפו השנים. ואם הוא יחזורתסתכלי בו פשוותראי שאיננו מגזע מלכותואין בו אפילו אבק נסיכות. ואם הוא יחזורתעמדי נבוכהותראי שהזמןמעלה ארוכהאינך מצטערתואין בו שמחה ומשהו כמו […]
- אנא סלחי לי הפרחים אותם אספתי החלו לנבול אני יכול להציע רק את לבי שירת הזן של ריוקן מיפנית איתן בולוקן
לאמא/ רחל חלפי
לאמא מה מחבר אותנו? עץ? אדמה? שמיים? שורשים? עלים? בשר? רוח? דם? הקשר הזה עוטף אותי משתרג אל תוכי הופך את החוצפנים שלי למשהו שאוהב אותך רואה את גבורתך החלשה את כוחך המעודן ככנפי שפירית בשמש רחל חלפימתוך דברי המבוא ל"קולות האדמה"
אילו ידעה העז שהיא עז, היו רגליה מסתבכות זו בזו. אילו ידע הדג שהוא דג, היה שוקע במעמקי הנהר כגוש עופרת. העז, הדג, ההר והנהר יודעים עצמם בידיעה שאינה יודעת. רק האדם מנסה ל"דעת" בידיעה היודעת, על כן אין האדם מצליח להיות אדם כשם שהעז היא עז, הדג הוא דג, ההר הוא הר, והנהר – […]אדם בחייו / יהודה עמיחי
אדם בחייו אין לו זמן שיהיה לו זמן לכל ואין לו עת שתהיה לו עת לכל חפץ. קהלת לא צדק כשאמר כך אדם צריך לשנוא ולאהוב בבת אחת באותן ידים לזרוק אבנים ובאותן ידים לאסוף אותן לעשות אהבה במלחמה ומלחמה באהבה ולשנוא ולסלוח ולזכור ולשכוח ולסדר ולבלבל ולאכול ולעכל את מה שהיסטוריה ארוכה עושה בשנים […]- "המחפש", אמר סידהרתא, "פעמים עיניו עשויות לראות רק את מבוקשו, ואין הוא מסוגל למצוא דבר ולפתוח ליבו לשום דבר, כיוון שאינו מהרהר אלא במבוקשו, כיוון שהוא חותר למטרה, כיוון שהוא כפוי למטרה. לחפש, משמע היות לך מטרה. למצוא, משמע היותך בן-חורין, היות ליבך פתוח ונטול מטרה. אתה, מכובדי, אפשר באמת מן המחפשים אתה, שכן בנהייתך […]
- לפני שלמדתי זן לפני שלושים שנה, ראיתי את ההרים כהרים ואת הימים כימים. כשהגעתי לידיעה קרובה יותר, ראיתי שההרים אינם הרים והימים אינם ימים. אבל עכשיו, כשהגעתי לידיעה האמיתית, שוב אני רואה את ההרים כהרים. שוב אני רואה את הימים כימים.’ צ’ינגיואן
געגועים
געגועים הם כמו עקבות. מספרים בשתיקה את סיפורו של זה שהלך. מסתירים בעקשנות את סוד ההיעלמות. מסרבים לגלות אם או מתי ישוב ולאן פנה. בין הזיכרון ובין התשוקה, בין הישנו שהיה ובין האיננו שישנו – הם חורשים בלב חריצים עדינים דרכן תזדחלנה להן הדמעות.- מעת לעת מצטעפת לי. לא חלילה משום שהודרתי על ידי העולם. דווקא מתוך בחירה – להתעטף, להתכנס, להצטמצם. להיות פחות נראית ויותר מתבוננת; לחוש פחות מתנועעת ויותר מתגלמת. עד ששוב אזדחל לאיטי, אחר-כך אתפרפר, ואז אשוב לעוף בחיק הבריות על גדות הנהר..
שיחות עם חבר לב צעיר – 4
מתבונן במראה, שואל "מי אני?" מתבוננת בי בשתיקה. שותק איתה. ממתין אולי תגלה עוד. והיא סבלנית. עיקשת בשתיקתה. לא אשאל – לא תשאל. ממשיך ושותק. רק מחשבותיי רועמות בראשי. מובט. מגלה לפתע "מי אני?" וברגע הבא, כבר לא…שיחות עם חבר לב צעיר – 3
איפה האש לפני שמדליקים את הגפרור? ואיפה האש אחרי שמכבים אותו? מחפש את ה'לפני' מחפש את ה'אחרי' ומוצא רק את העכשיושיחות עם חבר לב צעיר – 2
כשאני אומר: "אני חושב" ואת אומרת: "אני חושבת", עולה בי מחשבה – איך זה לחשוב עם ת' בסוף מילה? ואולי כשאחשוב 'אני חושבת' תשתנה גם לי המחשבה?שיחות עם חבר לב צעיר
אני רואה פרח וחושב על אלוהים, אני רואה פרח ורואה את אלוהים. אני רואה פרח ושוכח את אלוהים, אני רואה פרח ושוכח את הפרח.- "אינני מצפה לדבר, אינני פוחד מדבר, אני חופשי" הכיתוב על מצבתו של ניקוס קאזאנצאקיס בהרקליון, כתרים. קאזאנצאקיס הוא משורר, סופר, מסאי, פילוסוף, מחזאי, מחברם של "זורבה היווני" והפיתוי האחרון של ישו"
- מדי יום נושאות אותי רגלי לדרכן. פעם לנחל, פעם לחוף הים ופעם לשדות. בדרכי אל הנחל מוצאת עצמי פוסעת בשדרה המוליכה אל הגבעה האדומה, בית העולם של חברי הכפר שלנו. גבעה ירוקה ומטופחת הצופה אל העמק והים, מקום בו ישכון יום אחד גם ביתי שלי. נזכרת בפעמים הרבות בהן צעדתי בשדרה בדממה, מהרהרת במי שנישא […]
- לעולם לא נשכח, כי רגלנו דרכה בשבילים, לעולם לא נשכח, כי עיננו טבלה בשמים, כי צמחה במרחב הקמה, בין אלפי שיבולים, שיבולת אחת דקה ירוקת-העין. כי נתיבנו רחב והלכנו הלוך ומעוד, כי אהבנו לצחוק וקיווינו לגווע – אם ליבנו איננו עונה לשמחה הגבוהה עד מאוד, הוא עונה לכאב הגבוה. לאה גולדברג
שמיים/ ויסלבה שימבורסקה
מזה היה צריך להתחיל; שמיים. חלון ללא אדן, ללא מסגרת, ללא שמשות. פתח ומאום מלבד זאת, אך פתוח לרווחה. אינני חייבת לחכות ללילה בהיר, או להרים את ראשי, כדי להתבונן בשמיים. יש לי שמיים מאחורי גבי, בהישג יד ועל העפעפיים. השמיים מתהדקים סביבי מרימים מלמטה. אפילו ההרים הכי גבוהים אינם קרובים לשמיים יותר מן העמקים […]שבת הייקו בים – 1
חיכיתי לך מחכה לך אחכה לךשבת הייקו בים – 2
הקו המפריד בין שמיים ומים נמתח מתודעתישבת הייקו בים – 3
ערימת סידן, הצטברות זמנית על קו המים – תולדות חיישבת הייקו בים – 4
בואי ולכתי נפרדים זה מזה במורד הנשימה האחת- כֹּחִי הוֹלֵךְ וָדָל – הֱיֵה נָא טוֹב אֵלַי, הֱיֵה נָא טוֹב אֵלַי! הֱיֵה לִי גֶשֶׁר צַר מֵעַל לִתְהוֹם תּוּגָה, מֵעַל תּוּגַת יָמַי. הֱיֵה נָא טוֹב אֵלַי, הֱיֵה נָא טוֹב אֵלַי! הֱיֵה לִי נֶפֶשׁ-מָה הֱיֵה מִשְׁעָן לַלֵּב, הֱיֵה אִילָן מֵצֵל עַל פְּנֵי מִדְבַּר שְׁמָמָה. הֱיֵה נָא טוֹב אֵלַי! הַלַּיְלָה כֹּה אָרֹךְ, הַשַּׁחַר כֹּה רָחוֹק. הֱיֵה לִי […]
לו באת/ יונתן רטוש
לו באת כמו שאת כעת עתה הייתי מקבל אותך כל כך פשוט כמו שאת כמו שבאת – ואת אותי – אחרת – הן לא באת. לו מת כמו שאת כעת עתה הייתי מקבר אותך כל כך פשוט כמו שמת כמו שאת- ואת אותי – אחרת – הן לא מת. יונתן רטוש- אִם תִּתֵּן לִי חֶלְקִי בְּאֵימַת מַחֲשַׁכֶּיךָ אוּלַי יֵאוֹר לִי מְעָט. אִם תִּפְרֹק עַל כְּתֵפַי אֶת כֹּבֶד עֻלְּךָ מֵעָלֶיךָ אוּלַי יֵקַל לִי מְעָט. אִם תָּבִיא אֱלֵי כְּפוֹר עַזְבוּתִי אֶת צִנַּת בְּדִידוּתֶךָ אוּלַי יֵחַם לִי מְעָט. כְּמוֹ עֵץ בִּשְׁלָגָיו, הַנּוֹצֵר אֶת אֲבִיב נִצָּנָיו בַּקָּרָה, אֶעֱמֹד בְּפִתְחֵי יְגוֹנֶיךָ. וְהָיָה מַכְאוֹבְךָ לִי תְּשׁוּרָה. בְּיָדַיִם טוֹבוֹת אֶשָּׂאֶנּוּ. לֹא אֶפֹּל, לֹא […]
- "פעם אחת בעשרת ימי תשובה ישבתי ביני לבין עצמי ופשפשתי במעשי, והרהרתי איזוהי הדרך שאבוד לי לילך בה בעבודת השם, ולא מצאתי לגופי טוב ממדרגת האין. היינו לשום עצמי אין ואפס, שאם אתה עושה עצמך אין ממילא רב החפציות שמעבירין את האדם על דעתו ועל דעת קונו ממלא בטלים, שאם אתה אין לא כדאי להם […]
- לפני שהוא מגיע להארה, אדם קם בכל בוקר ועובד כל היום בשדותיו, חוזר הביתה לאכול ארוחת ערב, הולך למיטה, עושה אהבה עם אשתו ונרדם. אבל אחרי שהשיג הארה… אדם קם בכל בוקר ועובד כל היום בשדותיו, חוזר הביתה לאכול ארוחת ערב, הולך למיטה, עושה אהבה עם אשתו ונרדם… שלדון קופ, מתוך "אם תפגוש את הבודהא […]
- בחריצים שביני ובין הרגע הזה פעורה תהום הזמן
- "הרחקתי מעלי את השניות, ראיתי כי שני העולמות הם אחד; אחד אחפש, אחד אדע, אחד אראה, לאחד אקרא. הוא ראשון, הוא אחרון, הוא החיצון, הוא הפנימי.. אם פעם בעולם הזה אזכה לשהות רגע עמך, ארמוס את שני העולמות, ארקוד בחדוות ניצחון עד-עולם. הוי שמסי טבריס, כה שיכור אני בזה העולם עד כי אין בפי דבר […]
ולו לרגע…
מאיטה את מרוץ הדרך. נשענת בזהירות לאחור. מחפשת נקודת עגינה. מנוח ללב. תמיכה לגוף. מזור לרוח במסעות נדודיה. סדק זעיר להניח בו את הנשימה. מבקשת להתרווח. להתמסר. להתעטף בחיק ידיים שיודעות להקשיב. שיודעות להתפנות מעצמן. להתקרב. להיפגש וברכות – לגעת. חושבת לעצמי, כמה נדירה היא האפשרות לשכון בטח בחיקו הפנוי של האחר. להיות, ולו לרגע, […]הדרך האינסופית מכאן לכאן
שוכנת בתוך הגוף הזה, כאן. קשובה לנשימה. שומעת את המולת החדר ואת רחשי העולם. נוכחת עם הקולות הבוקעים גם מסדקי הגוף. מגלה שהרוח משתוקקת להיות "שם" – שואפת אל מחוזות האתמול והמחר. אצה לה אל סבך הבעד והנגד. נוטשת את מרחבי הקיום של הרגע הזה והמקום הזה, וגולה בכפייתיות אל שדות האשליה וארצות הדמיון – […]מציאות/ ויסלבה שימבורסקה
המציאות אינה נמוגה כמו שנמוגים החלומות. שום רשרוש, שום פעמון לא יניסו אותה, שום צעקה או שאון לא יעוררו ממנה. עכורים ורב-משמעיים המראות בחלום, וניתן לפרשם באופנים רבים. המציאות משמעה מציאות וזו כבר חידה קשה. לחלומות יש מפתחות. המציאות נפתחת מעצמה ואינה מניחה לסגרה. נשפכים ממנה תעודות בית-ספר וכוכבים, נושרים פרפרים ונשמות של מגהצים ישנים, […]געגועים לליטוף/ אגי משעול
כֻּלָּנוּ כָּאן – אֵלֶּה מֵאִתָּנוּ הַחַמִּים וּמִתְרוֹצְצִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְאֵלֶּה הַקָּרִים הַטְּמוּנִים כְּבָר בְּבִטְנָהּ – צַיָּדֵי אֹשֶׁר וַעֲרִיקֵי סֵבֶל שֶׁהַמַּלְאָכִים, מִנְּדִיבוּת אוֹ שַׁעֲשוּעַ, הֶעֱנִיקוּ לָנוּ רֶגַע שֶׁל בְּדוֹלַח, לִטּוּף אוֹר שֶׁמֵהֶסַּח דַּעַת יָכֹלְנוּ לָחוּשׁ בּוֹ – מִתְחַבְּקִים עַכְשָו זֶה עִם זֶה כְּנֶאֱחָזִים הַמְצָרְפִים אַהֲבָה לְאַהֲבָה וַאֲנַחְנוּ מִתְבּוֹנְנִים זֶה בָּזֶה בְּפִלְאֵי הַפָּנִים שֶאֵין לָהֶם אָח, […]פייאהו הנבל ועץ הפאולינה
לפני שנים רבות, בעידן כסופי השיער, ניצב בעמק הלונגמן עץ הפאולינה, מלכו האמיתי של היער. הוא זקף צמרתו כדי לדבר עם הכוכבים; שורשיו נשתרגו עמוק לתוך האדמה, כשהם ממזגים את ליפופי הברונזה שלהם עם אלה של דרקון הכסף, שישן מתחתיו. ויהי היום, וקוסם גדול בנה מן העץ נבל מופלא, שרוחו העקשנית תאולף אך ורק על […]לומדת ולא יודעת דבר…
לא ישבתי שנים במנזרי זן – ביפן, בסין, בוייטנאם או בבורמה. לא שמעתי את תורת הסוד מפי מורים קשישים בהרים. לא ביליתי חודשים או שבועות בשתיקה, וגם לא יצאתי מביתי לנדודים ביערות נידחים או במערות חשוכות בקצות העולם. לא גיליתי את האור וגם לא פיתחתי שיטה, ועל שמי אין גרסה של 'הדרך אל האושר'. למעשה, […]- ביד ריקה באתי לעולם ברגל יחפה הולך מן העולם בואי לכתי שני אירועים פשוטים שנסתבכו זה בזה קוֹזָן אִיקְּיוֹ. יפן. מאה 14
איזו עדינות יש/ רחל חלפי
איזו עדינות יש בגופנו שעה שהוא נוטש אותנו לאט, חושש להכאיבנו במהלומת-פתע. לאט בערגה כיפהפיה נרדמת-למחצה הוא טווה לנו קמטים קטנים של אור ושל חכמה – לא בקיעים של רעידת אדמה -רשת אוורירית של חריצי-אימה. כמה טוב-לב מצד גופנו שאינו משנה את פנינו באחת שאינו שובר את עצמותינו במכה.לא, בזהירות כסהר חיוור השופך זהרו עלינו […]על שלושה דברים / לאה גולדברג
אמר הדייג היורד לים על שלושה דברים העולם קיים – על מי-הימים, על חופי היבשת ועל דגי המצולה העולים ברשת. אמר האיכר המוביל מחרשה: עומד העולם על דברים שלושה- על אדמת השדות, על גשמי שמים, ועל לחם מוצא בזיעת-אפים. אמר האמן בביתו הבודד: על שלושה דברים העולם עומד: על לבו של אדם, על יפי הטבע, […]נשימה/ אגי משעול
לא בשאיפה כי אם במורד הנשיפהבתחתיתה בהפוגה הקטנההכמעט לא מורגשת שם לפני תנופת החיים הממלאת שוב את הריאותודוחקת כל ריק לצדדיםולא בשפיץ המחשבהלא כשהיא חדהמבריקה או מפתלת את עצמה כי אם בדהותה כשהיא מתפוגגת אל הסתם הנבההלפני שהוא מתכסה במחשבה אחרת שם לשם אנישם לשם אניגם אם אתמיד בכישלוני לזכורשם לשם אנישם לשם אניגם אם […]מדיטציה/ אגי משעול
היָּרֵחַ בְּמִלּוּאוֹוַאֲנִי בִּמְלוֹאִימִזֱדַּקֶּפֶת כְּקוֹבְּרָה מִסַּללְקוֹל חֲלִילְךָ בִּי.*שְלוּלַת עַצְמִיוּפְרוּמַת מַרְפֵּס אֲנִי הוֹוָהבִּיהוֹוָתִיוּמַלְאָךְ בּוֹדֵדבְּלִי אֶבֶןבְּלִי סֻלָּםעוֹלֶה וְיוֹרֵד עַד הַבֹּקֶרבְּגוּפִי.*מַאֲזִינָהלְמֶטְרוֹנוֹם הַחַיִּיםשֶל נְשִימוֹתַיוּפַרְפָּרֵי שֶמֶשצְהֻבִּיםמְפַזְזִיםבְּתוּךְ עוֹרְקַיבְּמַזּ'וֹר הַקִּיּוּם."דרך הנהר": סדנת תנועה, מדיטציה וריקוד לצידה של איריס נייס, חברתי הרקדניה
בשנה האחרונה, בזכות מפגש קרוב ומיוחד עם איריס נייס, רקדנית, יוצרת ומורה לתנועה בתשומת הלב, גיליתי את יופייה ואת עוצמתה של הדהרמה במחוזות הגוף, היצירה והאמנות. דרך אהבתנו המשותפת לים, למוזיקה ולאמנות, ולא פחות בזכות חברות הלב האמיצה של בנותינו, נולד בינינו כבאורח פלא מפגש עדין ואינטימי, קשוב ומרתק. איריס הזמינה אותי לרקוד איתה. ואני, […]בתנועה מתמדת
משק כנפי הציפור במעופה, פיתולי הדג בשחייתו, ריקוד העשב שרוחש לרוח בשדה, משט הענן, זרימת הנהר, נדודי גרגרי החול, פעימות הלב, גלי הנשימה – הכל, הכל מצוי בזרימה מתמדת. הכל נתון בשינוי בלתי פוסק. רגע נולד, רגע קמל. רגע נרקם, רגע נפרם. רגע נפגש, רגע נפרד. רגע נטען, רגע מתרוקן. העולם רוקד. החיים פועמים בלא […]נפגשים לדק
יושבת אל מול מסך המחשב, ממתינה למילים בקצה תעלת לידתן. מן החלון נשקפים נופי הכפר. רוח קלילה נושבת בין עצי הלימון, פעמונים נושאים קול חרישי ולהקת ציפורים מפלחת את האוויר בלא להותיר בו עקבות. במורד הרחוב נשמעת שיחה בין שכנים, מפגש אנושי. אוטובוס ילדים ממהר לדרכו, לקראת יום חדש שפותח שעריו. מקשיבה, מתבוננת. מוכנה להתמסר […]מדיטציה
מדיטציהשוטחת מזרן דק על הרצפה. במרכזו פורשת בעדינות את כרית הישיבה. מדיטציה. מניחה את האגן במרכז הכרית. שוכלת רגליים. כפות ידי מונחת זו בחיק רעותה, אגודל נוגע קלות באגודל. חוליות הגב זקופות בגמישות, כערימה של מטבעות שמונחות ברכות זו על גב רעותה. ממרכז האגן ועד קצה הקודקוד כמו משוך חוט משי עדין. הראש מאמיר אל […]מכתב לביתי הגר – ערב יציאתה למסע "פולין"
בתי היקרה, הגר, מי יודע היכן את כעת? ערב שבת, ארץ נכרייה. לב עמוס ברגשות שאין להן מילים? ראש שופע מחשבות שאין להן סדר? בלב המסע אל המקום הכואב בתבל את נמצא לבדך, עם חבריך למסע החיים. ואנחנו מרחוק כל כך, לא יכולים אלא לשער את גודש השעה, את גודל המעמד. עומדים מנגד ומחבקים מרחוק […]פני אדם / מרדכי מרטין בובר
פני אדם / מרדכי מרטין בובר עובדת-היסוד בישות האנושית היא לא היחיד לעצמו ולא הציבור לעצמו.כל אחד לעצמו אינו אלא הפשטה אדירה.היחיד הוא עובדת-הוויה כל כמה שהוא מתייחס ביחסי-חיים אל יחידים אחרים.הציבור הוא עובדת-הוויה כל כמה שהוא בנוי מיחידות חיות של יחסים.עובדת-היסוד של הקיום האנושי הוא אדם-עם-האדם.מותר עולם-אדם וסימנו המובהק הוא קודם כל בכך, שבו […]"לרכב על הנמר"
לרכב על הנמר מאמר שפרסמתי במדור "רוח ורווח" של ירחון המנהלים "אוורסט", 2002 "פעם היה אדם שפחד מצילו ותיעב את עקבות רגליו. כדי להיפטר מהם רץ. ככל שהחיש את פעמיו, רבו טביעות רגליו. ככל שהגביר את מהירותו, היה צלו הולך לצדו. הוא חשב לעצמו שהוא עדיין איטי מדי, על כן מבלי שיפוש אף לרגע, רץ […]מה בין כעס למתנות? סיפור בודהיסטי
לפני אלפיים שנה ויותר חי בהודו ברהמין אדוק ושמו בהאראדואג' ולו שלושה בנים. בתרבותו היתה זו אחריות ההורים לא רק לגדל את הילדים ולהקנות להם ערכים ומסורת, אלא אף להשיאם בצורה הולמת. לכן, לאחר שבנו הצעיר התחתן, היה בהאראדואג' שבע רצון וחש שמילא את חובותיו כהורה. אולם, כאשר גילה שכלתו החדשה מעדיפה לעסוק במדיטציה בודהיסטית […]"תנו לגדול בשקט"!
–> "תנו לגדול בשקט"! לא קל להיות ילד בעולם מהיר ומשתנה – דברים שנשאתי בכנס בינלאומי לחינוך לגיל הרך, ירושלים, אוגוסט, 2000 בפרוס האלף השלישי נפגשים שני ענקים: שפע הידע המדעי עם אינסופיותה של היכולות הטכנולוגית. המפגש מוליד עידן פוסט-תעשייתי, מציאות פוסט-מודרנית, עולם של חברה אורבנית פתוחה ופלורליסטית, תרבות מסחרית, תחרותית, חילונית ושבעה: עידן של […]אושר אושר תרדוף / דן דאור
אושר אושר תרדוף / דן דאור לכאורה הכל רוצים להיות מאושרים, בעיקר אלה שלא, והאושר, כמו שלימד אותנו אריסטו, הוא הדבר הכי מושלם, משום שבניגוד למינֵי טוב אחרים – אנחנו רוצים בו לשם עצמו ולא כאמצעי למשהו אחר. אלא שאם הבנתי נכון, זהו גם עניין ארוך כאורך החיים, ורק בסוף יודעים. ג'וּ דוּן-רוּ, משורר סיני […]סוף והתחלה /
סוף והתחלה / ויסלבה שימבורסקה אחרי כל מלחמה מישהו חייב לנקות. סדר כלשהו הרי לא יתרחש מעצמו. מישהו חייב להדוף את עיי החרבות אל צידי הדרכים, כדי שיוכלו לעבור בהן עגלות מלאות מתים. מישהו חייב לבוסס בטיט ובאפר, בקפיצי ספות, שברי זכוכית וסמרטוטים מדממים. מישהו חייב לגרור קורה כדי לתמוך בקיר, להתקין זכוכית בחלון ולקבע […]המילים האחרונות מתוך עבודת המחקר – "'עשר התמונות של רעיית הפר' כתיאוריה וכפרקטיקה של אימון הרוח בצ'אן"
ראשית דבר – אחרית דבר ? תם וכלל לא נשלם.עלילת המשל מסתיימת אפוא לא רחוק מן המקום שבו החלה.האיש ש"עזב את ביתו לבקש" – "יוצא לשווקים ושב".מה שהתחיל כאן – יסתיים כאן.מה שהסתיים כאן – יתחיל שוב מכאן.זו נקודת הזמן האחת שבה הכול הוא "כאן";החידה היא הפתרון, והפתרון – חידה.זה שיוצא הוא זה שחוזר, הולך […]הדרך שלא נבחרה / רוברט פרוסט
הדרך שלא נבחרה / רוברט פרוסט שתי דרכים נפרדו ביער עבות לא שתיהן בשבילי; הצרתי על כך נעצרתי מולן לזמן ממושך לאורכה של אחת הרחקתי ראות עד לנקודת פיתולה שבסבך. לשנייה אז פניתי, כמותה מפתה ואולי במעט מצודדת יותר רמוסה קצת פחות, כך לי נדמתה עשביה שעליה פחות עבותה – בעצם דמו הן כמעט בלי […]תפילה כדי להתכנס בעצמך / פרנסיס ז'ם
תפילה כדי להתכנס בעצמך / פרנסיס ז'ם אדוני, אני בא אליך בהתכוונות. השקט ושלווה, השקט ושלווה. רוצה, ליד פלגים, בחורשות ישנות, להתענג על התעמקות המחשבה. כיון שהשלכתי מלבי, אדוני, ספרות וחישוביה: עשה שאצמית את עצמי ואדמה לנמלה שלפני, חופרת בשקידה את חורה בתלולית. כדי להיות מאושר, השלך את העצמי, כי אנו לא-כלום והעולם מקולקל. לא […]איפה היית בשנה שעברה?
איפה היית בשנה שעברה? נשום עמוק נשום עמוק האוויר ממלא את ראותי. ואז? דמי מקבל את החסד שחייתי בו לפני דקות אחדות כל תא מתחדש, ועם כל נשימה חלק ממני נפרד, ומשהו חדש נכנס האורז שאכלתי אתמול איפה הוא עכשיו? בשרירי, בעצמותי. המיץ שחלקנו אתמול, איפה הוא? בזרועותינו, ברגלינו. בחודש שעבר האורז נשב ברוח ובאור […]לו ידעת / רחל שפירא
לו ידעת / רחל שפירא לו ידעת איך כל ניםשבי ירא.אני רואה את השדות סופגים גשמים,אני שואלת את עצמימתי מתי יבוא יומילהקרא. על מצע האדמהתשוקה שלי הונחה.אני שואלת את נפשי להיות ברוכה.נותר גופי בצמאונו.אתה יודע את חומו ותמהונוועוצם עלבונו. מכל נבט ועלעלנוטף הטלובתוכי ממתין לו בכי מיוחל.אני נמשכת לתלמים,אני הופכת רחמים ותחנונים –חיים שלמיםכל נים […]תמורה / רחל
תמורה / רחל הגוף הרפה הזה,הלב הזה העגוםיהיו לריבוא גרגרים של עפר פורה,לכוחות אדמה הצופים ליורהופורצים עליזים לרום. עם ברכת היורה אשתרבב למרחבבין סדקי ארוני,בין גושי אדמה רווים,ואציץ לעיניים לאות-השרבבעיני – עשבים. תרפ"זבלילה ההוא / זלדה
בלילה ההוא / זלדה בלילה ההוא כאשר ישבתי לבדי בחצר הדוממת והתבוננתי אל הכוכבים – החלטתי בלבי, כמעט נדרתי נדר – להקדיש ערב-ערב רגע אחד, רגע קט ויחיד, ליופי הזה הזורח. נדמה שאין לך דבר קל מזה, פשוט מזה, בכל זאת לא קיימתי את שבועתי לי. מדוע? הלא גיליתי כבר שמחשבתי נושאת אל ארמוניה את […]מתוך "מסע דניאל" / יצחק אורפז
"וחושב אני, כל שמצוי בזרימה מצוי בגרגר-החול הבודד, וכל שמצוי בעולם מצוי בכל עצם מן העצמים בעולם, וכל עצם בעולם נושא עליו את חותם כל הבריאה; והנה, מביט אני בגרגר שבידי, והוא אחד ויחיד ודבר אינו דומה לו ודבר אינו מגבילו, וחש אני בו בלבד. ואומר אני בלבי: חד-פעמי הוא העצם הבודד, לא היה כמוהו […]קדיש / פנחס שדה
קדיש / פנחס שדה לאטי, בצהרי יום חורף, תחת שמים שקטים, פוסע הייתי בבית העלמין של חולון. מימיני ומשמאלי מוארות באורה החיוור של שמש רחוקה, ניצבו המצבות. לבנות, אפורות, קצתן שחורות, נוף של אילנות אבן נמוכים, ללא ענף ועלה. בעודי פוסע כך, בדרכי אל קצה אחר של שדה הקברות, חלף מבטי על פני המלים החרוטות […]איה אמא?
"והאב שב מטכס הקבורה.אצל החלון עמד ילדו, נער כבן שבע,עיניו פקוחות לרווחה, קמע של זהב תלוי על צוארו,ובליבו מחשבות אשר מבינת שנותיו נשגבו. ואביו חבקו בין זרועותיו,והנער שאל: "איה אמא?"ויען אביו: "בשמיים", ובידו הורה אל מול הרקיע. ובלילה נאנח האב בשנתו, מעוצם צערו.אצל דלת חדר המשכב דלקה המנורה באורה העמום,ולטאה רדפה אחרי העש אשר על […]תפילת הרופא – מיוחסת לרמב"ם. מוגש כחומר למחשבה
"תְפִילָת הָרוֹפֶא – המיוחסת לרמב"ם. אֵל עֶלְיוֹן, טֶרֶם שֶׁאֲנִי מַתְחִיל בַּעֲבוֹדָתִי הַקְדוֹשָׁה לְרַפֵּא אֶת יְצוּרֵי כַּפֶּיךָ, אֲנִי מַפִּיל אֶת תְּחִינָתִילִפְנֵי כִּסֵא כְּבוֹדְךָ, שֶתִּתֵּן לִי אֹמֶץ רוּחַ וּמֶרֶץ רַבלַעֲשׂוֹת אֶת עֲבוֹדָתִי בֶּאֱמוּנָה, וְשְׁהַשְׁאִיפָה לִצְבֹר הוֹן אוֹלְשֵׁם טוֹב לֹא תְּעַוִּר אֶת עֵינַי מִלִּרְאוֹת נְכוֹחָה. אָדוֹן הֲעוֹלָמִים, גֲלוּי וְיָדוּעַ לכֹל בְּנֵי בְּרִיתֶךָ שְׁרָק אָתָה לֶבָדהוּא מָעָנִישׁ וְמְחַנֶן, מָכֶּה […]Call Me by My True Names/Thich Nhat Hanh
Call Me by My True Names Do not say that I'll depart tomorrowbecause even today I still arrive.Look deeply: I arrive in every secondto be a bud on a spring branch,to be a tiny bird, with wings still fragile,learning to sing in my new nest,to be a caterpillar in the heart of a flower,to be […]איתקה / קונסטנדינוס קוואפיס
איתקה | קונסטנדינוס קוואפיס כִּי תֵּצֵא בַּדֶּרֶךְ אֶל אִיתָקָה שְׁאַל כִּי תֶּאֱרַךְ דַּרְכְּךָ מְאֹד מְלֵאָה בְּהַרְפַּתְקָאוֹת, מְלֵאָה בְּדַעַת. אַל תִּירָא אֶת הַלַּסְטְרִיגוֹנִים וְאֶת הַקִּיקְלוֹפִּים אַל תִּירָא אֶת פּוֹסֵידוֹן הַמִּשְׁתּוֹלֵל. לְעוֹלָם לֹא תִּמְצְאֵם עַל דַּרְכְּךָ כָּל עוֹד מַחְשְׁבוֹתֶיךָ נִשָּׂאוֹת, וְרֶגֶשׁ מְעֻלֶּה מַפְעִים אֶת נַפְשְׁךָ וְאֶת גּוּפְךָ מַנְהִיג. לֹא תִּתָּקֵל בַּלַּסְטְרִיגוֹנִים וּבַקִּיקְלוֹפִּים וְלֹא בְּפּוֹסֵידוֹן הַזּוֹעֵם, אֶלָּא אִם […]מראה מול מראה
מראה..1 לראות את פני במראה כמו פגישה עיוורת. לראות את פני במראה כמו אישה עיוורת. לראות את פני במראה לחפש את 'פני', לאבד את 'פני' ולא למצוא את 'פני', רק את מה שיש. לשאול את פני במראה ' מי את?' להקשיב לתשובה במתח. לשאול את פני במראה 'מי את?' ולהקשיב לתשובה בסבלנות. לשאול את פני […]ההזמנה / אוריה מאונטיין דרימר
ההזמנה מאת: אוריה מאונטיין דרימר לא מעניין אותי במה אתה עוסק לפרנסתך. אני רוצה לדעת למה אתה מייחל, והאם אתה מעז לחלום על פגישה עם משאת נפשך. לא מעניין אותי בן כמה אתה. אני רוצה לדעת האם אתה מוכן להיראות כשוטה למען האהבה, למען חלומות, למען ההרפתקה של החיים. לא מעניין אותי אילו כוכבי לכת […]הסוטרה של האהבה חסרת הגבולות
מי יתן ויחיו כל היצורים בברכה ובאושר מי יתן ויחיו בבטחון ובשמחה. כל היצורים החיים – חזקים וחלשים, זקנים או צעירים גברים או נשים, חכמים ושוטים, בריאים וחולים, הנראים והבלתי נראים הקרובים והרחוקים, אלה שנולדו ואלה שטרם נולדו מי יתן ויחיו כולם בברכה ובאושר. מי יתן ולעולם לא נתעה זה את זה, שלא נתיהר ולא […]ללכת שמה
ט.ס. אליוט/ (1922) מתוך "ארץ השממה" כדי להגיע שמה להגיע למקום שהינך, להגיע למקום שאינך, עליך ללכת בדרך שאין בה שכרון חושים. כדי להגיע למה שאינך יודע עליך ללכת בדרך אי –הידיעה. כדי שיהיה לך מה שאין לך עליך ללכת בדרך הויתור. כדי להגיע למה שאינך עליך ללכת בדרך שבה אינך, ומה שאינך יודע הוא […]מה שזה/ אריך פריד
מה שזה/ מאת אריך פריד זה הבל אמרה התבונה זה מה שזה אמרה האהבה זה פגע אמר החישוב זה כולו כאב אמר החשש זה אבוד אמרה ההבנה זה מה שזה אמרה האהבה זה מגוחך אמרה הגאווה זה נמהר אמרה הזהירות זה אי אפשר אמר הניסיון זה מה שזה אמרה האהבה תירגמה מגרמנית עדנה אולמן-מרגלית.ככה, אתה ואני..
כָּכָה כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ יִשְׁאַל אוֹתְךָ אֵיךְ יֵרָאֶה הָאֹשֶר הַמֻּשְׁלָם שֶׁל מַעֲשֵׂי הַחֵשֶׁק שֶׁלָּנוּ,הָרֵם פָּנֶיךָ וֶאֱמֹר, כָּכָה כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ יַזְכִּיר אֶת יָפְיָם שֶׁל שְׁמֵי הָעֶרֶב טַפֵּס עַל הַגַּג,רְקֹד וֶאֱמֹר, כָּכָה אִם מִישֶׁהוּ יִרְצֶה לָדַעַת מַהִי 'הָרוּחַ',אוֹ מַה מַּשְׁמָעוֹ שֶׁל 'נִיחוֹחַ הָאֵל',הַטֵּה רֹאשְׁךָ אֵלָיו,קָרֵב פָּנֶיךָ, וֶאֱמֹר, כָּכָה, אִם מִישֶׁהוּ יַשְׁמִיעַ צִיּוּר מִשִּׁיר עַתִּיק,אֵיךְ הָעֲנָנִים מְגַלִּים לְאַט אֶת הַיָּרֵחַ,הַתֵּר, קֶשֶׁר […]כתלי ביתי/
כותלי ביתי/ אברהם שלונסקי כתלי ביתי אינם כחיץ לי, ביני לבין עולם. יש חסד הצמיחה, המקשיבה אך פנימה. כי המקשיב לכל אינו שומע כלום. רק המחריש המולותיו לשמע הדממה שומע את הכול ואת כולם. כותלי ביתי אינם כחיץ לי ביני ובין עולם. הם עצימת עיניו של הרואה דבר עד תום; כי הרואה הכול אינו רואה […]סדר השיח/ מישל פוקו
"לשיח שעלי לשאת היום, ולאלה שאצטרך לשאת כאן אולי במשך שנים, הייתי רוצה, לו הדבר היה אפשרי, להסתנן בחשאי. יותר משהייתי רוצה לשאת דברים, הייתי רוצה להיעטף על ידי הדברים ולהינשא באמצעותם הרחק מעבר לכל התחלה אפשרית. הייתי שמח להיווכח כי בשעת הדיבור עצמו, קול שאין לו שם מקדים אותי זה מכבר: או אז הייתי […]יקירתי..
יקירתיאני מתנצל מראש. אני יודע שמכתבי זה מעט יכאיב לך. שלשום אחרי שנפרדנו לאחרהמריבה הקלה שהיתה לנו, לא עצמתי עין כל הלילה. בסופו של דבר ירדתי ב-4בבוקר לקפה, הזמנתי קוניאק ובהיתי בזוגות שחזרו ממסיבות סוף השבוע, תוךשאני מהרהר במשפט האחרון שזרקת לי לפני שנפרדנו "אני לא בטוחה שאתה אוהבאותי".כשפגשתי אותך לראשונה, לפני 3 שנים, ראיתי […]מה נחוץ לכתיבת קורות חיים?
כתיבת קורות חיים ויסלבה שימבורסקה תרגום: רפי וייכרט מה נחוץ? נחוץ לכתוב בקשה ולצרף לה קורות חיים. ללא קשר לאורך החיים על הקורות להיות קצרות. תמצות העובדות ובחירתן הכרחיים המרת נופים בכתובות וזיכרונות רופפים בתאריכים מקובעים. מכל האהבות לרשום את הנישואין בלבד, ומהילדים רק את אלה שנולדו. זה שמכיר אותך חשוב יותר מזה שאתה מכיר. […]
"ברוכים הבאים לבלוג הפואטי של ד"ר נעמה אושרי"

מה פשר מסע החיפוש שלנו?
האם באמת יש מה לגלות בו?
מה הטעם במסע אם דבר לא אבד בדרך?
אלא שאיך נוכל לדעת שדבר לא אבד - אם לא נצא לחפש אחריו?
על טבעו החמקמק של מסע החיפוש הרוחני - מעט תשובות ויותר שאלות - בדפים שלפניכם.
שירים, סיפורים קצרים, קטעי הגות, מחשבה והתבוננות.
פיסות של סקרנות אנושית שהותירו אנשי המילה והספר, מיטבי המבט או חובבי הלחן. מילים משל אחרים, מילים משל עצמי.
פינה קטנה להתרווחות או צידה עדינה לדרך ולכל מי שמבקש/ת מעט השראה במסעות הלב.
מאחלת לכולנו מסע מבורך, נעמה.
"מה מוזר שביקשתי אותך בדרכים לרב,עד שבאתי אל סף ביתך והוא כה קרוב" לאה גולדברג
נעמה אושרי
