אם 'הכל' כאן, נוכח בעכשיו הארעי הזה, 
אם דבר לא מגיח מן הלא-כלום בפתאומיות, 
אלא מבצבץ וצומח ועולה מתוך נסיבות ותנאים, 
כי אז – איך יתכן ש'הכל' כאן, 
והרי שורשיו ועתידו של 'הכל' [שהם הוא] נותרים 'אי שם', מלפנים או מאחור..?