זֶה הַזְּמַן לְהִתְבּוֹנֵן עַל הַכֹּל מִקָּרוֹב. עַל הַתָּא שֶׁלִּפְנִים הַתָּא.
עַל מַה שֶּׁקָּרוֹב לָאִישׁוֹן כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁהָעַיִן מִמֶּנּוּ נוֹטָה.
עַל הֶעָבָר שֶׁאֵינֶנּוּ עוֹבֵר, וְנֶחְבָּא כְּמוֹ הָעוֹר שֶׁמִּתַּחַת צִפֹּרֶן.
עַל חֲלוֹם שֶׁפּוֹרֵץ מִמִּטָּה 
וְחַי מִתְנוֹפֵף עַל עוֹבְרִים וְשָׁבִים, כְּעַל תֹּרֶן.
עַל הַלֶּחֶם שֶׁעוֹדֶנּוּ חִטָּה. 
עַל הַחִטָּה שֶׁמִּתָּמִיד הִיא לֶחֶם.
עַל הָרֶחֶם שֶׁבְּעַצְמוֹ הוּא תִּינוֹק. עַל הַתִּינוֹק שֶׁנּוֹשֵׂא בְּכָל שֶׁיֵּלֵךְ אֶת הָרֶחֶם.
עַל הַחֹפֶשׁ שֶׁאֵינֶנּוּ. וְעַל הַחֹפֶשׁ שֶׁבַּכֹּל נוֹתֵן קוֹל. 
עַל הַקּוֹל שֶׁלֹּא זָקוּק לְמִלָּה. וְעַל הַמִּלָּה שֶׁבּוֹרֵאת אֶת הַכֹּל.