לגעת בנצח

לגעת בנצח

אם אי פעם אבקש לגעת בנצח
לא אוכל אלא לפגוש בפירוריו,
כלומר בעכשוויותו החלופית,
כלומר ברגעיותו המתגרגרת,
כלומר בכלומיותו הנוכחת בהרף 
עפעוף העין או הבל
הפה.
אם ארצה אי פעם לגעת בנצח
לא אוכל אלא להתמסר לצו שעתו
הזמנית,
לקיומו החטוף,
הנוכח בכל,
המתכלה באחת בלא שישוב
עוד.
אם אי פעם אבקש לגעת בנצח
לא אוכל אלא להיכנע בפניו,
הוא הכובל את ימי ואת לילותיי
בשלשלאות הזמן
ואין
מוצא מן
ה'עכשיו'.
אם אי פעם אבקש לגעת בנצח
יהא עלי באחת
לחדול
מלבקשו
ולהיכנע לעריצותו –
אדון הכאן-יות העכשווית –
חולף ותמיד
לנצח.

דילוג לתוכן