[ad_1]
מה בין אשתו של הבן של השכן ובין גינת הירק העתידית שלנו?
לפני שנים לא רבות נישא בנו של השכן לבחירת ליבו, סטודנטית במכון מחקר ישראלי. לימים, קיבלה הצעירה המוכשרת מלגה להמשך מחקרה, והשניים תכננו את המעבר הזמני הרחק אל העולם הגדול. את חפצי הדירה, לא רבים מדי שהרי אינם אלא זוג בראשית דרכו, ארזו בקפידה, והניחו בתוך מכולה לאחסון בחצר, על גבול המשק שלנו. על מנת שהמכולה תמצא את מקומה מתחת לסככת הלולים הישנה, טרח השכן וריתך שערים חדשים למענה. אור ליום עבודת הריתוך, ואני הרי משכימת קום, קצת לפני עלות השחר, עלה ריח חריף ומוזר באפי.
עשן? כך נדמה היה לי.
הסקרנות הובילה אותי לחצר. לא חלפו שניות ספורות וידי הרועדות קוראות לעזרה טלפונית [מי זוכר את המספר של כבאית האש שעה שהשריפה דוהרת לעברו?] דקות אחדות חולפות, ובעודה פושטת כנגדי באכזריות, מלחשת בין העלים היבשים ומאיימת להיתפס בחבל הכביסה, ורק צינור המים הקצר הוא תקוותי האחרונה בטרם יהפוך הבית לערימה של אפר, יצאו גם השכנים בעקבות הריח, למה שיקרא כאן מבצע "סמי", על שם הכבאי הגיבור.
לוחמת המים באש הסתיימה באורח נס בלא נפגעים, למעט עץ הפקאן ששילם בחייו ונגדע. זה העץ שהחל במהומה, לאחר שנתלקח מן הגצים שריתך השכן כדי יסגרו שערי הלול לטובת המכולה של בנו וכלתו. וכך, בתנופת העץ החסר, עברה גם הגדר החיה שבינינו תספורת קייצית לא שגרתית, כיווץ דק עד קצה השורש, עד שנגלה עוד אור בחלקת האדמה, בזכותו תהפוך היא בקרוב מאוד להיות גינת הירק לטובת סלט הבריאות של משפחתנו.
אפשר שאת שרשרת הנסיבות ['אלוהים', יהיו כאלה שיקראו לה] אפשר לגלות בהרים. אפשר שאת זיקת הגומלין ניתן לחוות במדיטציה או לחליפין בקריאה יסודית של סוטרות עתיקות. ואפשר, שללמוד את 'שזירת הכל בכל',
ניתן גם כאן,
מתחת לאף, בזכות השכנה
שיוצאת למחקרה הגדול
מעבר לים.

בתמונה: גיבור העלילה מחדש ימיו כקדם

[ad_2]

לצפייה בפייסבוק