מחשבות על חירות

מחשבות על חירות

עד כמה חופשייה היא החירות ?
חירות היא בין היתר היכולת לראות נכוחה את טבע הדברים, בלא להעדיף, בלא למיין. בלא עבר, בלא עתיד. לפגוש את העולם בלא "אני" ובלא "אחר", בלא חיץ בין "אני" ו"אחר". לגעת בדברים בהשתוות הרוח, בהשתוות הנפש, בהשתוות הלב. להגיב מתוך בחירה, ובשיקול דעת ולא מתוך דפוס, הרגל או התניה.

אלא שאיך נוכל לראות את העולם בבהירות ובהשתוות בלא שנתאמן פעם ועוד פעם בראייה הנכוחה?

פרדוקסאלי [או אולי לא?] החירות השלמה, מסתבר, אינה חופשית.

איננה אקראית.

איננה מתת חסד לבדה.
חירות היא פרי טיפוח מתמיד של התודעה והרוח.
פרי האימון הבלתי פוסק בהתעוררות אל רגעי העכשיו.
האמנם חופשייה היא החירות?
צילמה נטע גוב