נפשי הציצה מן החרכים / זלדה

נפשי הציצה מן החרכים / זלדה

נפשי הציצה מן החרכים
אשר בתוך הבוקה והמבולקה
של חליי .

משביה קראה
ל-היה הווה ויהיה,

בחושך לחשה
בידך אפקיד את רוחי, את כאבי,
את כבודי, את חיי ואת מותי.

זלדה