עד הכאב הבא..

עד הכאב הבא..

לא,
זה לא הכאב שמכאיב,
זו המשאלה שיחדל, שיסתלק, שיימוג,
עכשיו ומיד [ואם אפשר גם – לתמיד].
היי הכאב, אומרים לי – כל כולך בו, כל כולו בך –
ונחלצת.
השתחררת מן התשוקה להשתחרר מייסוריו,
ויתרת על הפחד להסתלק,
הסכמת להתמסר,
להיות עמו לאחד,
בלא אוחזת, בלא נאחז.
ואפשר אז שנרפא בך הפיצול, ובאה ללבך מעט שלווה.
עד הכאב הבא.

דילוג לתוכן