משל "עשר התמונות של רעיית הפר" הוא מסכת ציורית שמקורה בתקופת סונג, בסין של המאה השתיים עשרה לספירה. המסכת הסימבולית פרי מכחולו של גואואן, נזיר צ'אן סיני, מלווה בדברי שירה ופרשנות, ומיטיבה לתאר את שלבי ההתפתחות הרוחנית של המתאמן בדרך הצ'אן. המשל פורש את מסעו של רועה שיוצא לחפש אחר הפר, סמל הטבע המקורי של האדם, שמלכתחילה כלל לא אבד. תחילה יוצא הרועה לחפש אחר הפר בהרים. הוא מגלה את עקבותיו, תופס אותו, מאלפו ומוביל אותו בשלווה הביתה. שם הוא שוכח את הפר, ולבסוף – גם את עצמו. בתמונה השמינית – בריקות, בהארה – מסתיים הנוסח הדאואיסטי המוקדם של הסיפור. בנוסח הצ'אן המאוחר יותר נוספות שתי תמונות, שבהן שב הרועה אל השורש ואל המקור, ולבסוף גם פונה אל השוק על מנת להתרועע שם עם הבריות. שני הנוסחים, זה שנחתם בריקות המיסטית וזה שמסתיים ביציאה אל השוק, מתארים את מסע ההתעוררות של האדם – שלנו. זה מסע רוחני שמתחיל באי-נחת, בתעתוע ובסבל ומסתיים בריקות או בחכמה [בנוסח הדאואיסטי] ובחמלה [בתוספת הצ'אן], שבעקבותיה חוזר המתאמן אל העולם המעשי על מנת לפעול בו גם למען התעוררות האחרים.

ליצירה הפיוטית הקטנה קדמו מספר נוסחים והם בני חמש, שש וזו של שמונה התמונות. כל גרסה בדרכה ביקשה לתאר, להסביר או לפרש באופן אלגורי את מסעו הרוחני של האדם המחפש את אושרו, אל עצמו, את האמת, החופש או השחרור. על תולדות המשל ועל נוסחיו הפואטיים השונים ניתן לקרוא במאמר נפרד.

כאן, אציג את הנוסח של הנזיר גואואן ל"עשר התמונות של רעיית הפר". גואואן צייר תחילה את עשר התמונות כמשל לדרך הרוחנית המדורגת. לאחר מכן הוא צירף לכל תמונת-קליגרפיה שיר קצר בן ארבע שורות מחורזות, על פי כללי החריזה המוקפדת של השירה הסינית העתיקה. מאוחר יותר, ואפשר שמתוך השיח הלימודי עצמו, הוסיף ג'י-יואן, תלמידו של גואואן, לכל אחד מעשרת השירים וליצירה השלמה פיסקאות מבואיות קצרות ובלתי מחורזות. יתכן שבתוספות אלה אלה ביקש ג'י-יואן לבאר מעט יותר את טבע המשל ולהאיר גם על טיבה של הדרך.

מבין הנוסחים השונים של המשל המסכת של גואואן נחשבת לבהירה ולשלמה מכל. זו הסיבה לכך שהיא זכתה עם השנים למעמד קנוני בקלסיקה של עולם הרוח בזן.

הנוסח העברי של "עשר התמונות של רעיית הפר" תורגם מסינית בשנת 1996 על ידי שני חוקרים סינולוגים, דן דאור ויעקב רז, וכותרתו "איש מחפש פר". נוסח זה שמר אמונים ללשון המקור ולרוח הפיוט של הטקסט. לא פחות, שמר התרגום לעברית על כללי החריזה המקורית של השירה הסינית הקלאסית, ובזה ייחודו. ובזה, בין היתר, יופיו הפיוטי.

הנה אפוא הנוסח העברי של "איש מחפש פר": עשר התמונות המציירות מלוות בעשרת השירים [פרי עטו של גואואן] ובדברי ההקדמה לכל שיר [אותם כתב התלמיד ג'י-יואן, והם מופיעים כאן בכתב נטוי]. את פרק ההקדמה הקצר של ג'י-יואן ליצירה כולה יוכל הקורא למצוא בספר "איש מחפש פר" [בתרגום דאור ורז, הוצאת מודן, 1996].

הטקסט במלואו יוצג כאן בקרוב. לפי שעה – רק כותרות התמונות.

 * * *

[1] מחפש את הפר

[2] רואה את העקבות

[3] רואה את הפר

[4] תופס את הפר

[5] רועה את הפר

[6] חוזר הביתה על גב הפר

[7] הפר נעלם, האיש נשאר 

[8] האיש, הפר, הכל נשכח 

[9] חוזר אל השורש, שב אל המקור 

[10] נכנס אל השוק בידיים שמוטות 

* משל עשר התמונות של רעיית הפר הוא יצירה קנונית של עולם הרוח הזן- בודהיסטי, והוא זכה לגרסאות מאוירות רבות, קלאסיות ומודרניות. למשל, נוסח זה שמקורו האמנותי לא ברור. סדר התמונות – משמאל לימין:

נוסחים אמנותיים נוספים [קלאסיים ו/או מודרניים] ניתן למצוא ברשת, ובמיוחד – באתר המוקדש כולו למשל: http://www.oxherding.com/