איזו עדינות יש בגופנו שעה שהוא
נוטש
אותנו לאט,
חושש להכאיבנו
במהלומת-פתע.
לאט בערגה
כיפהפיה נרדמת-למחצה
הוא טווה לנו קמטים קטנים של אור ושל חכמה –
לא בקיעים של רעידת אדמה -רשת אוורירית של חריצי-אימה.
כמה טוב-לב מצד גופנו
שאינו משנה את פנינו
באחת
שאינו שובר את עצמותינו
במכה.
לא,
בזהירות
כסהר חיוור השופך זהרו עלינו
הוא מאיר אותנו
ברשת עצבים עצבים
מקפל את עורנו בפינות
מקשה את עמוד השדרה שלנו -שנוכל לעמוד בכל זה.
איזה יופ איזו עדינות יש בגופנו
הבוגד בנו לאט בנימוס
מכין אותנו
מספר לנו
בלחש
מעט-מעט שעה-שעה
שהוא הולך.
רחל חלפי
רוחות של סתיו, בלב