אָדָם יוֹצֵא לְמַסָּע.
מְחַפֵּשׂ בַּיִת.
מְבַקֵּשׁ לִמְצֹא אֶת הָ"אֲנִי".
וּבְסוֹפָהּ שֶׁל דֶּרֶךְ הוּא מְגַלֶּה שֶׁהוּא בַּבַּיִת.
וְשֶׁכָּךְ הָיָה תָּמִיד.
הַמַּסָּע שֶׁהִתְחִיל כָּאן – מִסְתַּיֵּם כָּאן.
וּמַה שֶּׁהִסְתַּיֵּם כָּאן – יַתְחִיל שׁוּב מִכָּאן.
זוֹ נְקֻדַּת הַזְּמַן הָאַחַת שֶׁבָּהּ הַכֹּל הוּא כָּאן.
הַחִידָה הִיא הַפִּתְרוֹן,
וְהַפִּתְרוֹן – חִידָה.
אֵין כָּל סוֹד.
אֵין גַּם כָּל הַבְטָחָה לְמָחָר אַחֵר.
לָשׁוּב הַבַּיְתָה מַשְׁמָע לְגַלּוֹת שֶׁדָּבָר לֹא הָיָה חָסֵר מִלְּכַתְּחִלָּה.
לְגַלּוֹת שֶׁאֵין מַה לְּגַלּוֹת.
אֶלָּא שֶׁלְּגַלּוֹת שֶׁ"אֵין מַה לְּגַלּוֹת" –
הוּא הַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁנִּתָּן לְגַלּוֹתוֹ.
הוּא הַהֶשֵּׂג שֶׁלֹּא נִתָּן לְהַשִּׂיגוֹ.
הוּא גַּם הַהֶשֵּׂג שֶׁלֹּא נִתָּן אֶלָּא לְהַשִּׂיגוֹ.
אִי-אֶפְשָׁר לַחֲזֹר הַבַּיְתָה,
מִשּׁוּם שֶׁהַבַּיִת "רֵיק", וּמָצוּי בַּכֹּל.
אִי-אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לַחֲזֹר הַבַּיְתָה מִשּׁוּם שֶׁהַבַּיִת מָצוּי בַּכֹּל וְהוּא "רֵיק".
אִי-אֶפְשָׁר לַחֲזֹר הַבַּיְתָה וְאִי-אֶפְשָׁר גַּם שֶׁלֹּא לַחֲזֹר אֵלָיו.
זוֹ אֵינָהּ [רַק] חִידָה פָּרָדוֹקְסָלִית,
אֶלָּא [אוּלַי] גַּם רֵאשִׁית פִּתְרוֹנָהּ.
תַּכְלִית הַמַּסָּע אֵינֶנָּה מַסְקָנָתוֹ.
אֵין מַסְקָנָה לַדֶּרֶךְ, וְאֵין לָהּ סוֹף פָּסוּק.
תַּכְלִית הַמַּסָּע [מִי יוֹדֵעַ?] הִיא לִלְמֹד לִחְיוֹת בְּכָל רֶגַע מֵחָדָשׁ עִם הַפָּרָדוֹקְס שֶׁל חֹסֶר הַתַּכְלִית, בִּמְקוֹם לְהִשְׁתּוֹקֵק וְלִפְתֹּר אוֹתוֹ אַחַת וּלְתָמִיד.
תַּכְלִית הַמַּסָּע [מִי יוֹדֵעַ?] הִיא לְהָבִין פַּעַם וְעוֹד פַּעַם וְעוֹד אַחַת, שֶׁאֵין תַּכְלִית לַמַּסָּע. שֶׁזּוֹהִי כָּל תַּכְלִיתוֹ.
מִסְתּוֹרִי? בָּהִיר?
"וְסוֹד הַהֶאָרָה- מַהוּ?", שׁוֹאֵל הַתַּלְמִיד אֶת מוֹרֵה הַזֶּן.
"סוֹד הַהֶאָרָה הוּא", יַעֲנֶה הַמּוֹרֶה, "שֶׁכְּשֶׁאַתָּה רָעֵב – תֹּאכַל, וּכְשֶׁאַתָּה עָיֵף – תִּישַׁן".
לֹא פָּחוֹת. לֹא יוֹתֵר.
מתוך ספרי "כאור בשולי הענן", בהוצאת פראג.