קצר פה כל כך האביב / דויד גרוסמן
יש רגע קצר בין אדר לניסן
שהטבע צוהל בכול פּה
הוא שופע חיים
שיכור ומבושם-
איך שיופי יכול לרפּא!
נסער ומשולהב ומתיז
ניצוצות-
אך עוד רגע ייבּול ויצהיב
כי הנה בשוליו כבר הקיץ ניצת –
קצר פה כל כך האביב.
קצר וחטוף ושובר את הלב
לחשוב שהוא תכף ידעך
מבטו רק נפקח
אך הִתחיל ללבלב –
רק ניתן לי ותכף נלקח.
אביב עוּל-ימים וסוער
וסופו-
כבר כתוב בעלי ניצניו
אבל הוא מסתחרר
כפרפר במעופו
וכמוהו-נצחי בעיניו.
קצר וחטוף ושובר את הלב
לחשוב שהוא תכף ידעך
מבטו רק נפקח
אך התחיל ללבלב –
רק ניתן לי ותכף נלקח.
ואת ואני היודעים
ונורא הדבר שרק הוא לא –
עד כמה קצרים החיים,
החיים הקצרים שניתנו לו.
נדיב ונסער ומכאיב
קצר פה כל כך
האביב.
דויד גרוסמן