לֹא מִכְּבָר, בְּיוֹם קַיִץ כָּבֵד בַּשָּׁרָב,
אָמַר אֵלַי מִישֶׁהוּ: לָמָּה זֶה לֹא תִּקְנֶה לְךָ מְאַוְרֵר
לִלְחֹם בַּשָּׁרָב הַזֶּה, וְאַתָּה אִישׁ יוֹשֵׁב בַּיִת כָּל יָמֶיךָ, וּבַלֵּילוֹת.
וְחָשַׁבְתִּי בַּדָּבָר, אַךְ אָמַרְתִּי אֶל לִבִּי: הִנֵּה אֲנִי
אֵין לִי מִלְחָמָה עִם הַחֹם, אוֹ עִם הַקֹּר,
וְאֵין בְּלִבִּי עֲלֵיהֶם טְרוּנְיָה כָּלְשֶׁהִי.
הֵן לֹא בְּזָדוֹן בָּאִים הֵם אֵלַי. לֹא אֶת רָעָתִי הֵם מְבַקְּשִׁים.
הֵם נוֹלְדוּ כָּךְ. חֹם הַקַּיִץ, צִנַּת הַחֹרֶף. אֵין זֶה אֶלָּא כְּפִי שֶׁבְּרָאָם הַבּוֹרֵא.
בְּטֶבַע הַדְּבָרִים הוּא. עַל פִּי מַתְכֻּנְתוֹ שֶׁל סֵדֶר הָעוֹלָם.
הָיִיתִי אוֹמֵר, בְּבוֹאִי לְהַרְהֵר בַּדָּבָר, כִּי לִבִּי רוֹחֵשׁ אֲלֵיהֶם כְּמוֹ יְדִידוּת.
בְּבוֹאָם אֲנִי אוֹמֵר לָהֶם: בְּרוּכִים אַתֶּם בְּבוֹאֲכֶם, וּבְלֶכְתָּם: לֶכְתְּכֶם לְשָׁלוֹם.
שׁוּבוּ נָא אֵלַי גַּם בַּשָּׁנָה הַבָּאָה, אוֹמֵר אֲנִי. מְקַוֶּה אֲנִי גַּם אָז לִהְיוֹת כָּאן.

'על אי־הצורך לקנות מאוורר בקיץ'. פנחס שדה

דילוג לתוכן