כמה יפה היא המילה ׳עולם׳.
יש בה ניחוח של נצחיות,
טעם של עדי עד,
מגע של יש, שאין בו אין.
ואולי יפה היא המילה ׳עולם׳
דווקא משום הנעלם שבה,
כמו חובקת ברכות את סוד ההעלמות
לעולם ועד?

דילוג לתוכן