כל העולמות באו למשתה, 
כל העולמות.
זה אחר זה
ידליקו לפיד
בהיכל הגוף החוגג, 
בטירה שפתחה שעריה
לשמש,
לכאב,
להוויה מתחוללת
במלכות
שכרתה ברית
לקול כנורות הכמיהה
עם האוקיינוס,
ועם הנס –
במקדש הרוך הנצחי
החצוב
באפלולית
של רגע נמוג.

המשתה/ זלדה

דילוג לתוכן