”בעצם ילדותי יחידי הוצגתי, ואשאף כל חיי סתרים ודממה;מגופו של עולם אל אורו ערגתי, דבר מה בל ידעתיו כיין בי המה,ואתור מחבואים. שם דום נסתכלתי, כמו צופה הייתי בעינו של עולם“. ”זהר“, ח“נ ביאליק, תרס"א