כעץ אשר חוזר ושבמצמרתו לשורשיו,ציפור באמצע מעופהשומטת פתע את כנפה,כמו נהר אשר זורםאל מעינו בחיק האם,כאור על חושך יברךאשים פני בשערך.
טוביה ריבנר