התחילו במקום שאתם נמצאים..

{142A358A-C5AB-427E-95F7-F2CBD9B09A81}

התחילו במקום שאתם נמצאים..

602960_10151371100857403_896614375_nבקרוב מאוד יצא לאור בעברית, בהוצאת פראג, ספרה של פמה צ'ודרון "התחילו במקום שבו שאתם נמצאים". לשמחתי, נפלה בידי הזכות לכתוב את דברי ההקדמה לספר, והרי תחילתן כאן, במקום שבו אתם נמצאים…

לעולם אני כאן.
שוכנת ברגע הזה.

הגוף כאן.
הנשימה כאן.
העכשיו – גם הוא כאן.
איפה עוד יכול להימצא?
אין מקום אחר.
לעכשיו.
אין מקום אחר.
לי.
איני יכולה אלא להיות כאן.
בחירה? גזירת גורל?

אבל המחשבות בשלהן,
נודדות.
ואני, כמעט כבולה, מפליגה עמן:
אל מחוזות האתמול והמחר,
אל שדות הפחד והתשוקה,
אל מרחבי ה'בעד' ו'הנגד',
אל עולמות ה'אני' וה'אחר'.

והרוח שסועה ומסוכסכת.
מבקשת לאחוז בנעים, לבל יחמוק ממני.
מבקשת לגרש את הבלתי נעים, לבל ישכון בלבי לנצח.
סכסוך הרוח מתעתע ומתעצם,
וכמו עוקר את קיומי מן הכאן הזה,
שהוא עכשיו,
שהוא ביתי.
ולי – הרי אין בית אחר.

ולו יכולתי לעמוד בלב הסערה,
רוחי בעין רוחה,
ולו יכולתי לשכון בתוככי ה'ככה' הזה
של הרגע הזה,
בתוך תוכה של השניות,
ומעט מעבר לכל ה'זה-מול-זה',
לו יכולתי להיות כאן,
רק 'כאן',
כל כולי
'כאן',
שוכנת בשלמות
בתוך הנשימה ששוכנת בי,
היא השכינה ואני לה משכן,
ואנחנו לא שתיים,
ואולי אחת,
לו יכולתי –
בלא לאחוז,
בלא להדוף,
רק להיות.

להיות פשוט,
ופשוט להיות,
להיות ככה,
כמו שהנני,
בלא 'כמו',
בלא 'רק',
בלא 'פשוט',
רק הנני
[ואפילו בלא 'הנני' זה];
לו יכולתי,
כי אז הייתי 'אני',
זו שהנני,
ממילא.
זו שמסרבת לעצמה,
זו שחושקת,
זו שהודפת.
ולו הניחה זו לאחיזה,
ולו ויתרה על ההדיפה,
ולו הסכימה היא-אני
להיות כאן
ומכאן להתחיל,
כי אז –
אז היה מה שהיה:
רק
מה
שהיה.

ואולי לא כך:
כי אם
'היה
מה
שיש',
כאן.