ספרים
כאור בשולי הענן
רשימות מסע
רשימות מסע של געגוע ונדודים בין הנחל לים
מַשַּׁק כַּנְפֵי הַצִּפּוֹר בִּמְעוּפָהּ,
פִּתּוּלֵי הַדָּג בִּשְׂחִיָּתוֹ,
רִקּוּד הָעֵשֶׂב שֶׁרוֹחֵשׁ לָרוּחַ בַּשָּׂדֶה,
מַשַּׁט הֶעָנָן,
זְרִימַת הַנָּהָר,
נְדוּדֵי גַּרְגִּירֵי הַחוֹל,
פְּעִימוֹת הַלֵּב,
גַּלֵּי הַנְּשִׁימָה –
הַכֹּל, הַכֹּל מָצוּי בִּזְרִימָה מַתְמֶדֶת.
הַכֹּל נָתוּן בְּשִׁנּוּי בִּלְתִּי פּוֹסֵק.
רֶגַע נוֹלָד, רֶגַע קָמֵל.
רֶגַע נִרְקָם, רֶגַע נִפְרָם.
רֶגַע נִפְגָּשׁ, רֶגַע נִפְרָד.
רֶגַע נִטְעָן, רֶגַע מִתְרוֹקֵן.
הָעוֹלָם רוֹקֵד.
הַחַיִּים פּוֹעֲמִים בְּלֹא הַתְחָלָה וּבְלֹא סוֹף.
לְעוֹלָם לֹא נֵדַע מִנַּיִן הֵגִיחַ הַצַּעַד הַזֶּה.
לְעוֹלָם לֹא נֵדַע מַה יּוֹלִיד אֶת הָרֶגַע הַבָּא.
נוּכַל רַק לְהַקְשִׁיב,
לְהִתְמַסֵּר לָאִי יְדִיעָה,
לִשְׂדוֹת הַתְּשׁוּקָה וְהַפַּחַד.
לְהִתְבּוֹנֵן, לְהִתְעַרְסֵל, לְשַׂחֵק עִם מִרְוְחֵי הֶחָלָל וְהַזְּמַן.
לָנוּעַ בְּסַקְרָנוּת בֵּין הַמִּתְמַלֵּא וּבֵין הַמִּתְרוֹקֵן,
בֵּין הַסָּגוּר וּבֵין הַפָּתוּחַ,
בֵּין הַגָּלוּי וּבֵין הַנִּסְתָּר.
לְחַפֵּשׂ, לִמְצֹא, לְאַבֵּד
וּלְהַמְשִׁיךְ וְלִרְקֹד.
אֶת הָאֹשֶר הַמְיֻחָל לֹא נִמְצָא בְּסוֹף הַדֶּרֶךְ –
לֹא בְּסוֹף הָרִקּוּד,
לֹא בְּסוֹף הַחַיִּים.
אֲפִלּוּ לֹא בְּהֶמְשֵׁכָם.
הָרִקּוּד נִבְרָא וּמִתְקַיֵּם בְּכָל רֶגַע מֵחָדָשׁ.
כָּמוֹהוּ, הַחַיִּים מַגְשִׁימִים אֶת עַצְמָם בְּכָל צַעַד.
אֵין סוֹף לָרִקּוּד.
אֵין מַסְקָנָה לַדֶּרֶךְ.
יֵשׁ בָּהֶם, לְעֻמַּת זֹאת, חִיּוּת וְעֹשֶר בִּלְתִּי נִדְלִים – מֶרְחָבִים אֵינְסוֹפִיִּים שֶׁל יֹפִי וּכְאֵב – שֶׁמְּבַקְשִׁים לְהַמְשִׁיךְ לְהִוָּצֵר וּלְהִתְגַּלּוֹת.
סנדלי קש בעשב מתוק
קריאה מחודשת במשל זן 'עשר תמונות: רועה ושור'
מסע פואטי, פרי עבודת הדוקטורט, בהנחיית פרופ' יעקב רז
'עשר תמונות: רועה ושור' היא קלאסיקה סינית בת תשע־מאות שנה, מסכת סימבולית — תמונות קליגרפיה מלוות בתי שיר קצרים — והיא מתארת ברגישות, ביופי ובחכמה את מסעו הרוחני של המתאמן בדרך הזן. רועה יוצא לחפש אחר השור, סמל לטבעו המקורי, שמלכתחילה לא אבד. הוא מגלה את עקבותיו, תופס אותו, מאלפו ונוהג על גבו בשלווה הביתה. שם הוא שוכח את השור, שוכח גם את עצמו. ובכל זאת הוא לא נותר ב"אין", אלא "חוזר אל השוק", על מנת לפעול בעולם למען התעוררות האחרים.
במשך מאות שנים במזרח, ומאוחר יותר גם במערב, המשל נודע כאלגוריה פואטית המתארת, תמונה אחר תמונה, את נתיב האימון המדורג אל ההתעוררות. סנדלי קש בעשב מתוק מבקש לקרוא את המשל באופן נוסף, שאינו סותר את הפירוש המקובל: כעשר תמונות המתקיימות יחדיו, בו בזמן. קריאה זו איננה מוכרת בספרות המחקרית, אך היא נאמנה למסורת הצ'אן המקורית ומשתמעת ממנה בטבעיות. מתוך זיקה לשורשיה הרוחניים — טקסטים, פואמות וסיפורים בני מאות בשנים — תאיר הקריאה המחודשת את פני המשל: מסיפור על אימון הדרך לאמצעי האימון של הדרך.