סתיו וחורף, אביב וקיץ, ארבע עונות, ארבע תנועות של קיום והן משרטטות יחד מעגל חיים שלם. כל עונה וייחודיה, בטבע, בחומר, ברוח, בנפש, באדם. הסתיו הוא עת קמילה ואיסוף, החורף – התכנסות ומיתה, האביב – שעת לבלוב וצמיחה, והקיץ – שגשוג והגשמה.
בהשראת הפואטיקה של ארבע העונות נשזור יחד מסע לימוד חוויתי: נחקור את הסימבוליקה של מעגל הקיום, ובעיקר, נתעמק בעושרו של מרחב הפרידה, עת האבלות וקץ החיים. נשען על פילוסופיות עתיקות  מן עולם הבודהיסטי ומן העולם הדאואיסטי, מן החכמה העברית הקדומה, מן הידע הרוחני של הסופיות, ומן המסורות הילידות של אפריקה.

מבעד לפילוסופיות אלה נתבונן בסופיות החיים, קו תפר עדין שבין רוח וחומר, בין משבר וריפוי, בין טקסט וטקס, בין שורשי העבר לפירות העתיד. נקרא יחד טקסטים – סוטרות, סיפורים ומשלים, נכיר סמלים ופרשנויות פואטיות לתורות ריפוי עתיקות, נתוודע לריטואלים – אז והיום, נתרגל מדיטציות מעולמות רוח שונים, ונתנסה גם בכתיבה יצירתית, אינטואיטיבית.