'גלגל החיים הטיבטי' הוא מפת דרכים עתיקה המיוחסת לבודהא עצמו; דיאגרמה פואטית, ססגונית ומרובת סימבולים. המפה נפוצה מאוד במרחב הטיבטי בהימלאיה -אם כציור על בד משי או כותנה, טנקהא, או כציור על גב קירות מנזרים. המפה העתיקה מתארת את מחזורי החיים, גלגל בתוך גלגל, תנועה אינסופית בין סבל לחירות, בין לידה ומוות. כמו שטיח שנרקם בתבונת הדורות, מפת הגלגל שוזרת חוטים של חכמה עם חמלה ופורשת את עיקרי המשנה הבודהיסטית באופן מפעים ומעורר את העין והלב.
למעשה, 'גלגל החיים' איננו רק מפה. נדמה, שלפני הכל הוא אמצעי מעשי להתמרת הרוח והתודעה, הדרך אל החירות. האיורים של ארבעת המעגלים המרכיבים את הדיאגרמה, ארבעה גלגלים, הם כמראה אליה פונה אדם השרוי באי נחת. מראה זו, על ריבוא סמליה, גלגל אחר גלגל, מאפשרת לאדם להישיר את מבט פנימה אל עומקי תודעתו.
תחילה הוא מביט בשורשי הסבל, אחר כך בנטיות החוזרות של התודעה ובנתיבי הקארמה, הפירות הפוטנציאליים של פעולתו – עולמות ומצבים אליהם עתיד הוא להיוולד, כאן בחיים האלה, או בהמשכם. לבסוף, יביט במהלך המעודן המוביל מן הבורות אל השחרור, שתיים עשרה חוליות של זיקת הגומלין, לב תורת הבודהא. לא ישכח, שאת המפה בשלמותה אוחז יאמה, אל המוות האימתני, סמל הארעיות, המבקש לעורר את לבו, לשחרר את רוחו.