תם וכלל לא נשלם. עלילת המשל מסתיימת אפוא לא רחוק מן המקום שבו החלה. האיש ש"עזב את ביתו לבקש" - "יוצא לשווקים ושב". מה שהתחיל כאן – יסתיים כאן. מה שהסתיים כאן – יתחיל שוב מכאן.

משל "עשר תמונות רעיית הפר" הוא מסכת ציורית שמקורה בתקופת סונג, בסין של המאה השתים עשרה לספירה. המסכת הסימבולית פרי מכחולו של גואואן, נזיר צ'אן סיני, מלווה בדברי שירה ובפרשנות, והיא מיטיבה לתאר את שלבי ההתפתחות הרוחנית של המתאמן בדרך הצ'אן - הזן.

משל עשר התמונות של רעיית הפר מציג באופן פואטי את דרך ההתעוררות מן הסבל אל החירות, מן התעתוע אל החמלה. דרך זו, בין מדורגת בין פתאומית,[1] נשענת על מסורת רוחנית בת אלפי שנים, ותכליתה אחת – שחרור הרוח מכבליה.

מוטיב הפר והרעייה מוכר במסורת הבודהיסטית כדימוי לאימון הרוח, ולכך אייחד את הדברים הבאים. המוטיב איננו ייחודי לעולם הבודהיסטי, והוא נפוץ גם במסורות ובמיתולוגיות אחרות בהן מייצג הפר את כוחו של האדם, הטבע או האל.

חוקר הזן ד.ט. סוזוקי מונה ארבע גרסאות שונות למשל "עשר התמונות של רעיית הפר" - מסכתות בנות חמישה, שישה או עשרה ציורים. לפנינו הגרסאות השונות של המשל על פי הרצף ההיסטורי שבו נכתבו.